מכבי תל אביב כסמל יהודי וציוני

מתוך מכביפדיה

מכבי תל אביב כסמל יהודי וציוני

מכבי כסמל יהודי וציוני.jpg
הזהות היהודית והציונית של מכבי תל אביב מהווה, יחד עם המכביזם, את רוח המועדון.

כבר למן היווסדה של הקבוצה, כמימוש רעיון יהדות השרירים של מקס נורדאו, מושג ציוני השואף ליצירת "יהודי חדש" בעל עוצמות גופניות וליצירת תרבות גוף יהודית, ובאימוץ שמם של המכבים, הלוחמים היהודים שהעלו את נס המרד בשלטון היווני על ארץ ישראל, לשם המועדון - ניתן להצביע על זהות זו.
במהלך השנים, המועדון ואוהדיו היו חלק מממספר רב של אירועים ופעילויות שתרמו להמשך הזיהוי של מכבי תל אביב כסמל יהודי וציוני. אירועים ופעילויות אלו, בוצעו הן באופן ממוסד, על-ידי הנהלת המועדון וספורטאיו והן על-ידי אוהדי הקבוצה. שורשיו היהודיים והציוניים של המועדון, באים לידי ביטוי בצבעיה של מכבי ובשמה. כמו כן, כלל קבוצות האגודה, על שלל ענפיה, הן חלק מזיהוי זה, והשפיעו עליו.

חשוב לציין כי זיהוי זה, ברוב המקרים לא נבע מתוך השתייכות מפלגתית או פוליטית כלשהי. אם כי, לעיתים רחוקות, לדעת מעטים, נצבעה זהות זו בצבעים לאומניים ואף גזעניים.

"יהדות השרירים", המכבים והקמת המועדון

הראשון לציון יפו.png
"הראשון לציון - יפו" בשנת 1906
בתמונה ניתן להבחין בדיוקנו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, ברקע הספורטאים
אגודת הספורט היהודית הראשונה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) והיא מכבי קונסטנטינופול. אגודה זו הוקמה על רקע הרעיון ההולך ותופס תאוצה בקרב הוגי הדעות הציונים, "יהדות השרירים". עיקרי רעיון זה היו יצירת "יהודי חדש", בעל עוצמות גופניות ובעל מסוגלות להגנה עצמית, אשר יעמוד בניגוד ליהודי הגלותי, אשר הזניח את מיומנויותיו הגופניות. הוגה הדעות הבולט ביותר של תורה זו היה מקס נורדאו, שדבריו בקונגרס הציוני השני בבאזל בשנת 1898, עוררו גלים רבים והיוו את הכר להיווצרותן של אגודות ספורט יהודיות שיממשו את רעיון יהדות השרירים. האגודה היהודית הראשונה הייתה כאמור מכבי קונסטנטינופול ואליה נוספו אגודות ספורט יהודיות רבות ברחבי יבשת אירופה. היווסדן של אגודות מתעמלים יהודיות ברחבי אירופה, והשתתפותו של ד"ר ליאו כהן באחדים מהקונגרסים הציוניים העולמיים, גרמו לאחרון להקים אגודת מתעמלים יהודית לראשונה בארץ ישראל. אגודה זו נקראה "הראשון לציון יפו" ולימים היא הפכה למכבי תל אביב. מכבי הוקמה בשנת 1906, עוד בטרם הקמתה של העיר העברית הראשונה, ובשנת 1909 החליפה את שמה ואמצה את שמם של הלוחמים היהודים שמרדו בשלטון היווני ואת שם העיר החדש שנוסדה זה עתה, תל אביב. בשנת 1912, הצטרף ויסד המועדון, יחד עם שאר קבוצות מכבי ביישוב היהודי את מרכז מכבי ישראל, אשר ריכז את הפעילות הספורטיבית של מועדוני הספורט היהודים ביישוב.
כאמור, שמה של מכבי שאוב מתנועת השחרור הלאומית של היהודים אשר נלחמו וזכו בעצמאות מהשלטון הסלאוקי ששלט בארץ ישראל, ובתומכיו המתיוונים, במהלך מרד החשמונאים. מורדים אלו נקראים "המכבים". העובדה כי מאז המרד, שהתרחש בין 160 ל167 לפני הספירה, ועד למעשה הקמת מדינת ישראל, לא התקיימה ישות יהודית ריבונית עצמאית בארץ ישראל, והעובדה כי המכבים ניצחו במרד חרף היותם "מעטים מול רבים" תרמו לעיצוב סיפור המרד כאחד האתוסים המרכזיים של העם היהודי ולאימוצו על-ידי התנועה הציונית. הרוח חסרת הפשרות שעמדה בבסיס המרד היוו מקור השראה ליהודים רבים ברחבי העולם. לכן, לא מפתיע הדבר כי הספורטאים היהודים של מכבי בחרו דווקא בשם זה לייצגם. כמו כן, שמם של המכבים יוחס לראשי תיבות של פסוק מתוך ספר שמות, פרק ט"ו- "מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה". פסוק זה קיבל משמעות מיוחדת בקרב אוהדי מכבי, כאשר בהשראתו נכתב המנון האוהדים של מכבי "מי כמוך באלים" וגם שלט גדר מפורסם של ארגון השחקן ה-12 בעבר, אשר הפסוק התנוסס על גביו.

פעילות יהודית וציונית תחת השלטון העות'מאני

בימיה הראשונה של האגודה, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, עוצבה זהותה היהודית והציונית של מכבי תל אביב, על-ידי מספר פעולות שנעשו במסגרת המועדון.

המועדון שם דגש על שימוש בשפה העברית (דבר אשר היה מהפכני באותם ימים אשר התחדשות השפה העברית הייתה בחיתוליה), עידוד עבודה עברית ומאבק עיקש במיסיון הנוצרי אשר פעל ביפו. ספורטאי מכבי בראשית דרכה, התארגנו לטובת פעילויות אלו במסגרת קבוצת מסדה (על שם מבצר מצדה העתיק, אשר שימש כמיתוס לחירות בכל מחיר של העם היהודי על-ידי התנועה הציונית), מעין זרוע מלחמתית במסגרת האגודה, ששמה לה מטרה להיאבק בתופעות אשר לפי תפיסתם היו שליליות, לעיתים אף בדרכים אלימות.
לאחר תקריות של אנשי מכבי עם יהודים חרדים שניסו למנוע מהאגודה לפעול בימי שבת, נפגשו חברי המועדון עם הרב הראשי של המושבות, הרב קוק, הקריאו בפניו את תקנון האגודה ומטרותיה ולבסוף קיבלו ממנו את ברכת דרכו, בתנאי שימנעו מחילול שבת המוני בפרהסיה. מאוחר יותר, חלקם מתלמידיו של הרב הצטרפו לשורות מכבי והיו בין ספורטאיה.
בנוסף לכך, האגודה היוותה גורם מחבר בין יהודים ממוצא אשכנזי ליהודי ממוצא ספרדי, אשר שיתפו פעולה במסגרת המועדון. דבר אשר היה מעט נדיר באותם ימים, נוכח הבדלי תרבות ושפה. למעשה, המועדון תרם לקירוב לבבות בין יהודים בני עדות שונות, ועד ימינו מצב זה נשמר כך.
בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר סיום תקופת השלטון העות'מאני על ארץ ישראל במשך מאות שנים, חזרו ליפו (ולשאר המושבות היהודיות) אלו אשר גורשו מבתיהם. מכבי תל אביב חידשה את פעילותה, השתתפה בתהלוכת ספרי תורה ששבו למשכנותיהם ובהמשך התגייסו לצא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים (עוד על כך בפסקה הבאה).

השפה העברית

בעוד שאגודות ספורט יהודיות התקיימו בעולם בטרם הוקמה מכבי תל אביב, אשר להן מטרות דומות, מכבי תל אביב היא המועדון הראשון בעולם אשר שפתו הייתה עברית, ובמסגרת האגודה נשמעו לראשונה בהיסטוריה, הוראות התעמלות וספורט בשפה העברית. עובדה מהפכנית זו היוותה גורם משיכה למועדון, כאשר אורחים יהודים מרחבי העולם שצפו בתרגילי ההתעמלות בעברית התרשמו עמוקות מעצם השימוש בשפה ולעיתים אף הפכו להיות חלק מן המועדון.
ספורטאי המועדון פעלו לעידוד השימוש בשפה העברית על-ידי מתן שיעורי עברית לצעירים אשר לא היו בקיאים בשפה (ושיעורים נוספים במורשת ישראל ואף השכלה כללית).
כמו כן, אנשי האגודה נהגו לחלק עלונים ובהם תעמולה לשימוש בשפה העברית, תחת הסיסמה "יהודי דבר עברית".

עבודה עברית

.

המאבק במיסיון הנוצרי

.

אגודת בני יעקב

.

הקבוצה היפואית

.

השתתפות במאמץ המלחמתי של היישוב במלחמות העולם

הגדודים העבריים.jpg
מכבי בגדודים העבריים
הבריגדה היהודית.jpg
מכבי במדים ספורטיביים בבריגדה היהודית

במהלך שתי מלחמות העולם, התגייס היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי ולקח חלק במאמץ הלחימה כנגד מעצמות המרכז ומדינות הציר. במלחמת העולם הראשונה, התנדבות זו הייתה כחלק מ"הגדודים העבריים" ובמלחמת העולם השנייה התנדבות זו הייתה במסגרת "הבריגדה היהודית (או "חטיבה יהודית לוחמת"). מכבי, כאגודה ציונית, לקחה חלק במאמץ המלחמתי ורבים משחקניה היו חלק מחזית הלחימה במלחמות העולם.

מכבי בגדודים העבריים

משנכבשה ארץ ישראל על-ידי הבריטים מהאימפריה העות'מאנית המתפוררת בשנת 1917, פונו תושבי תל אביב מביתם, הופסקה פעילות מועדוני הכדורגל והחל הגיוס לגדודים העבריים. גדודים אלו היו הכוח המזוין הראשון בעל שם וסמל יהודי מאז ימי המרד בתקופת בית שני. שחקני מכבי, כמו רבים מבני היישוב באותה התקופה, התגייסו לגדודים אלו ולקחו חלק במלחמת העולם הראשונה.[1] שחקני מכבי אייבי ווילסון, יוסף וילנצ'יק ואליעזר פולני אשר היו מנהיגי קבוצת הכדורגל, הוצבו באזור תעלת סואץ ולאחר מכן בקהיר. בזמן השירות, שחקני מכבי לא פסקו מלהתאמן ולשמור על כושרם, קיימו משחקני ידידות מול החיילים הבריטים ואף הקימו נבחרת כדורגל עברית ולקחו בה חלק משמעותי. לאחר חצי שנה בקהיר, קיבלו המתגייסים משימת שמירה על 40 אלף שבויי מלחמה גרמניים וטורקים במדבר סמוך לעיר המצרית תל-אל-כביר. השבויים היהודיים שהיו חלק מהצבאות היריבים קיבלו יחס מועדף מאנשי הגדוד. משחזרו אנשי מכבי לארץ-ישראל קיבלו מספר משימות שמירה ברחבי הארץ עד שלבסוף פוזר הגדוד ושחקני מכבי שבו לתל אביב ולהמשך הפעילות במסגרת קבוצת הכדורגל.

פלוגת "מכבי" בבריגדה היהודית

במהלך מלחמת העולם השנייה, חרף התנגדות היישוב לכובש הבריטי ולמדיניות הספר הלבן, הוחלט על גיוס צעירי היישוב לשורות הצבא הבריטי במלחמתו נגד מדינות הציר ובראשם הנאצים, אשר ידיעות על רצח העם שביצעו כנגד יהודי אירופה וצפון אפריקה חלחלו ליהודים בארץ ישראל. לצורך כך, הוקמה חטיבה ייעודית אשר ריכזה בתוכה את המתגייסים היהודיים מארץ ישראל. שמה הרשמי של החטיבה היה חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל) ובקרב היישוב כונתה באופן תדיר בשם "הבריגדה היהודית". בין המתגייסים היו כמובן גם חלק משחקני מכבי[2]. שחקני מכבי התגייסו ככל הנראה לפלוגת רגלים 18, אשר כונתה בשם "פלוגת מכבי". פלוגה זו הורכבה מחברי "מכבי", רביזיוניסטים, ואנשי שמאל והיא הוקמה בשלהי שנת 1941. את אימוניה ערכה בסרפנד (כיום צריפין) ובבקעת הירדן, לאחר מכן קיבלה משימות אבטחה במחנה השבויים בלטרון ומחסני התחמושת בואדי סאראר. כאשר הוקם הגדוד הראשון של הבריגדה, בסוף 1943 צורפה אליו הפלוגה ונשלחה למצרים לאבטחת בתי הזיקוק בפורט תאופיק שבסואץ.[3]

עשרת החללים במלחמת העצמאות

עשרת החללים.jpg

במהלך מלחמת העצמאות, התגייסו שחקני ואנשי מכבי, בעבר ובהווה, שהיו בגיל המתאים למשימת הגנת המולדת וקוממיות העם היהודי בארצו. המלחמה גבתה את המחיר הגבוה ביותר עבור עשרה שחקני ואנשי מכבי בעברם, שחירפו את נפשם. שמותיהם של השחקנים ונסיבות נפילתם:

גביע יד לעשרה - מפעל להנצחת הנופלים

ערך מורחב: גביע יד לעשרה

לאחר קום המדינה ובתום מלחמת העצמאות, קיימה מכבי, בארגונו של מרכז מכבי, טורניר לזכרם של חלליה במלחמה, טורניר זה נקרא גביע יד לעשרה. הטורניר הראשון התקיים ב1949 בהשתתפותן של 8 קבוצות ממרכז מכבי (מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון), ובסופו זכתה במכבי בגביע. הטורניר השני יצא לדרך ב1951 והפעם בהשתתפותן של 21 בניהן גם קבוצות בית"ר (מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי חיפה, מכבי רחובות, מכבי ראשון לציון, מכבי נס ציונה, בית"ר תל אביב, מכבי ירושלים, בית"ר ירושלים, מכבי באר שבע, מכבי רמת גן, מכבי יפו, מכבי גבעתיים, מכבי חדרה, מכבי זכרון יעקב, בית"ר נתניה, מכבי טבריה, מכבי "הצפון" תל אביב ומכבי "שמואל" תל אביב [קבוצות בת של מכבי תל אביב]). טורניר זה היווה למעשה תחליף לליגה הבכירה שלא התקיימה באותה עונה בשל סכסוך בין המרכזים. כאשר הוסדרו את המחלוקות בין המרכזים ויצאה לדרך עונת 1951/52, הוספק הטורניר, ככל הנראה ללא זוכה.

הגביע שהוענק לזוכים נתרם על ידי משפחתם של החללים (שקיבלו אותו בתרומה ממשפחת עולים מוינה) למכבי תל אביב כדי שתקיים טורניר לזכרם של החללים. על הגביע חרוטים דיוקנאות של עשרת הנופלים. בשנת 2001, אחיו של אריה גיסין ז"ל, דוד, יצר קשר עם אנשי מכבי תל אביב, וביקש מהם את הגביע כדי לשפצו ולשחזרו. לאחר שעשה זאת התקיים טקס ביולי 2008 במוזיאון מכבי שבכפר המכביה שם הוצב הגביע. הטקס נערך בנוכחותם של כדורגלני מכבי תל אביב בני דור תש"ח, משה מישאלוף, יובל שפונגין (שחקני מכבי באותה העת) ויו"ר המועדון דאז, אביב בושינסקי, שאף הצהיר כי מועדון הכדורגל יקיים שוב את הטורניר, אך נכון להיום, היזמה טרם יצאה לפועל.

אימוץ הצבע הצהוב כזכר לטלאי הצהוב

מכבי והטלאי הצהוב.jpg

בראשית דרכה, שיחקה מכבי דווקא בחולצות בצבעים הפחות מזוהים איתה- חולצות עם שילוב הצבעים לבן-אדום-ירוק (הצבע האדום הופיע במדים כתוצאה מחיוב של השלטון העות'מאני שקבע כי כל אגודות הספורט ישלבו את צבע זה במדיהן). מאוחר יותר, ככל הנראה בשל כיבוש הארץ ע"י הבריטים והתפרקות האמפריה העות'מאנית, נזנחו הצבעים אדום וירוק ממדי הקבוצה ואומצו הצבעים כחול-לבן (שלפני כן שימשו כצבעי החוץ של המועדון)- הצבעים הלאומיים של העם היהודי והתנועה הציונית. כינוייה של הקבוצה באותן ימים היה "הכחולים".
מכבי שיחקה עם הצבעים כחול-לבן במשך כמה עשורים, עד שלאחר קום המדינה, במהלך מסע משחקים של הקבוצה לשוויץ ויוגוסלביה, שיחקה מכבי נגד קבוצת לוזאן ספורט, אשר ביותר ימים מדיה היו בצבע צהוב. בסוף המשחק העלה יוסף מרימוביץ', כוכב הקבוצה, רעיון לפיו מכבי תאמץ את הצבע הצהוב למדיה, כאות הזדהות עם יהודי אירופה וחלק מיהודי צפון אפריקה, אשר בתקופת השואה אולצו ע"י הנאצים לענוד על בגדיהם טלאי צהוב בצורת מגן דוד ובתוכו את המילה יהודי בשפות שונות. הגדיל לעשות מרימוביץ' וביקש מהנהלת לוזאן ספורט לתרום את מדיהם למכבי והאחרונים נענו בחיוב.[4] גם שחקני מכבי וההנהלה כמובן שיתפו פעולה עם הרעיון והסכימו לו, ומאז ועד היום צבעה הראשי של הקבוצה, יחד עם הצבע הכחול, הוא הצבע הצהוב. לפי טענה אחרת, מהלך זה בוצע כבר בשנת 1942.

במעשה זו, קשרה מכבי את מורשת המועדון עם זכר השואה לנצח, ובנוסף לשמה של האגודה וצבעה הכחול (שכאמור אומץ בשל צבעיו הלאומיים של העם היהודי וצבעיי התנועה הציונית)- לעם היהודי וההיסטוריה שלו.

הערות שוליים

  1. הכדורגל בעידן המנדט הבריטי, אשר גולדברג, אתר התאחדות לכדורגל בישראל
  2. מכבי תל אביב - 100 שנים ראשונות, אשר גולדברג ודני דבורין, 2006 - עמוד 97
  3. היחידות העבריות בצבא הבריטי, אתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
  4. הטלאי הצהוב, יוסל'ה מרימוביץ' והצבע הצהוב, 23 באפריל 2017, אתר המועדון