מכבי תל אביב לפני קום המדינה

מתוך מכביפדיה

הקמה: תחת שלטון טורקי (1906 - 1917)

סמל מכבי משוחזר.png
סמל מכבי במהלך העשור השני של המאה העשרים

ההיסטוריה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב מתחילה בשנת 1906 עת הוקמה ביפו אגודת מתעמלים עברית ראשונה תחת השלטון הטורקי. בשנות העשרים, תחת המנדט הבריטי, החלה קבוצת הכדורגל של האגודה להשתתף בתחרויות הכדורגל שהתארגנו בארץ ישראל. מכבי תל אביב לקחה חלק בכל עונותיה של הליגה הראשונה בארץ ישראל מאז נוסדה ב-1931. מועדון הספורט העברי הראשון בארץ ישראל[1], "אגודת המתעמלים היהודים - ראשון לציון-יפו", נוסד ביוזמתו של ד"ר ליאו כהן ובסיועו של יחזקאל חנקין בטקס בבית דיזנגוף בחג הסוכות באוקטובר 1906. כהן, שהשתתף באחדים מהקונגרסים הציוניים העולמיים[2][3], הושפע מרעיון יהדות השרירים של מכס נורדאו, והקמת האגודה בעירו הייתה חלק מתהליך עולמי של הקמת אגודות ספורט יהודיות ברחבי העולם. עם היווסדה ישבה האגודה בשכונת נווה שלום וב-1907 עברה לבית הספר לבנות בנווה צדק. מותו הפתאומי של כהן ב-1908 הוביל לדעיכה של האגודה, אך ב-1909 החלו לנהל את האגודה צבי נשרי והמעמל הראשי משה דנין. נשרי היה אז מורה להתעמלות בגימנסיה הרצליה ופעיל באגודה וכעת מונה לעמוד בראשה. תחת השניים התרחבה האגודה לתל אביב[4]. באמצעות קשר שנוצר בין האגודה העברית החדשה למכבי קונסטנטינופול, שבנוסף הקימה גם סניף בירושלים, קיבלה האגודה סיוע כלכלי וניהולי ממכבי קונסטנטינופול שהוביל להצטרפות לתנועת מכבי האירופית, וב-1912 אגודת המתעמלים הוסיפה לשמה את המילה "מכבי".

חברי האגודה היפואית עסקו באתלטיקה, בהרמת משקולות ובכדורגל. גם הכדורגלנים נקראו מתעמלים והכדורגל לא היה אלא אחת מדרכי ההתעמלות שלהם[5]. האגודה לא שילמה לספורטאים שפעלו בה, אלא להפך: כל חבר באגודה שילם 3.5 גרוש מדי חודש. בשנים 1912 ו-1913 הלכה והתארגנה מחלקת הכדורגל של האגודה, ובראשה עמדו שני האחים הכדורגלנים עמנואל וראובן גור-אריה שהגיעו לארץ ישראל ב-1913 ממולדתם אלג'יר, בה היה הכדורגל ותיק ומקצועי יותר מבישראל והונהגו אימוני כדורגל בקבוצה. על פי הוראת השלטונות הטורקיים בארץ ישראל חויבה האגודה לשלב במדיה את הצבע האדום ומדי הקבוצה כללו חולצות לבנות בעלות צווארון אדום שהגיעו ממכבי קונסטנטינופול, בהמשך הוחלפו המדים לפסים אדומים וירוקים על רקע לבן עד שאומצו חולצות הפסים הכחולים-לבנים, צבעי הדגל הציוני. מדים אלו הגיעו למכבי תל אביב ב-1913 ביוזמתו של דוד תדהר, שחקן צעיר בקבוצה, והפכו לצבעי הקבוצה בשלושים השנים הבאות. בשנת 1915 פעלה במסגרת אגודת "מכבי" קבוצת הכדורגל "איילה", אך לא ברור אם מדובר בשם שניתן למחלקת הכדורגל של האגודה או על קבוצת כדורגל נוספת.

שחקני מכבי תל אביב.jpg
שחקני מכבי תל אביב דוד תדהר, יהודה חצרוני ויוסף יקותיאלי, 1913

בשנים הראשונות לא הייתה בארץ ישראל ליגת כדורגל מסודרת והיריבים למשחקי קבוצת הכדורגל של האגודה, שהתקיימו על מגרשי חול, היו בעיקר קבוצות ערביות מיפו וקבוצות מלחים אירופאיות שספינותיהם עגנו ביפו. מי שארגן את משחקה הראשון של מכבי תל אביב נגד מלחים זרים היה מוסטפא כמאל אטאטורק, שהיה גם חובב כדורגל ואוהד בשיקטאש, כשהגיע לארץ על סיפונה של אונייה צרפתית, במשחק זה ניצחו שחקני מכבי תל אביב את קבוצת המלחים הצרפתים 3-0. ב-1915 ארגן אטאטורק משחק נוסף, הפעם משחק ראווה נגד נבחרת הסולטאן. המשחק נערך ביפו והסתיים בתיקו 2:2 כשאת שער השוויון של הטורקים כבש אתאטורק עצמו. מכבי תל אביב שמרה על קשר ידידותי עם הצבא הטורקי וקיימה מספר משחקים נגד קבוצות שונות של חיילים טורקיים, רובם הסתיימו בתיקו כדי לא להרגיז את החיילים הטורקיים ולהסתכן במעצרים.

אגודות ספורט וקבוצות כדורגל עבריות החלו לקום ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-20, ומכבי תל אביב פגשה אותן כיריבות במשחקי ידידות חגיגיים אשר משכו עניין רב בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. בשנים 1912—1916 הפעילה הגימנסיה הרצליה קבוצת כדורגל משלה בתל אביב ושחקניה היו מהטובים בארץ. ב-1913, במסגרת חגיגות העיר רחובות, פגשה קבוצת הכדורגל של הגימנסיה את מכבי תל אביב לצמד משחקים. המשחק הראשון התקיים בפסח 1913 והסתיים בתיקו 0:0 לעיני 1,500 צופים, בגומלין, שהתקיים בל"ג בעומר, הוכפל מספר הצופים והוא הסתיים בניצחון הגימנסיה 0:1 משער של יהושע גולדברג שנחשב לכדורגלן העברי הטוב ביותר באותה תקופה. מאוחר יותר הצטרף גולדברג למכבי תל אביב ומונה לקפטן הקבוצה, כשיחד איתו עברו עוד חמישה משחקני הגימנסיה[6]. במשחק אחר, בפתח תקווה, אליו הגיעו מרבית תושבי המושבה, ניצחה מכבי תל אביב את מכבי פתח תקווה 2:0.

טרם הקמת ההתאחדות לכדורגל (1917 - 1928)

לומק.jpg
לומק במדי הקבוצה

ב-1917 נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, תל אביב פונתה מתושביה ומשהחל הגיוס לגדודים העבריים נעצרו משחקי הכדורגל בארץ ישראל ושחקני מכבי תל אביב התגייסו לגדודים וירדו למצרים. באותה תקופה שבו תושבי תל אביב לעירם, והאגודה, וקבוצת הכדורגל בתוכה, שבה לתפקד תחת ניהולו של דוד תדהר. תדהר היה הראשון לגבות כסף מהקהל שבא לצפות במשחקי הקבוצה, ויחד עם יהושע אלוף ואפרים רובינשטיין הוביל להתגבשות קבוצת הכדורגל כמחלקה נפרדת בתוך האגודה.

ב-1920 תם השלטון הצבאי והחל ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל (באופן רשמי החל המנדט הבריטי רק ב-1922). שלטונם של בני בריטניה, מולדת הכדורגל, הביא לפיתוח ענף הכדורגל בארץ ישראל. החיילים הבריטים החזיקו קבוצות כדורגל משלהן ושיחקו לעתים קרובות מול קבוצות ישראליות, הבריטים הכירו לתושבי ארץ ישראל סגנון משחק פיזי ואגרסיבי שלא היה נפוץ באזור. אל מכבי תל אביב הצטרף שמעון לאומי "לומק" שעלה ארצה מווינה, בה שיחק בקבוצת הכח וינה. לומק נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20, ואחד ממייסדי הכדורגל הישראלי בראשית דרכו. לומק קיבל לידיו במקביל גם את אימון הקבוצה, הגדיל את מספר האימונים והנחיל שיטות עבודה אותן הכיר בהכח וינה.

במקביל למשחקי הידידות הרבים בהם שיחקה הקבוצה, התקבלה הקבוצה לגביע ארץ ישראל שייסדו הבריטים. מכבי תל אביב הייתה הקבוצה העברית הראשונה לשחק בגביע, בזכות רמת משחקה הגבוהה יחסית ליתר הקבוצות היהודיות באותה תקופה. משחקה הראשון של מכבי תל אביב היה נגד נבחרת בית החולים הבריטי בסרפנד (צריפין) בה שיחקו כדורגלנים מקצועיים מאנגליה וסקוטלנד. המשחק הראשון שנערך בסרפנד הסתיים בתיקו 2:2. בגומלין שנערך בתל אביב הובילה מכבי 1:3, אך השופט, שהיה קצין מירושלים, החל להתנכל למכבי תל אביב, לטענתם, והרחיק את כדורגלן הקבוצה מילו שמורק בטענת דיבורים בלתי ספורטיביים. הבריטים הצליחו לכבוש שלושה שערים ולהוביל 4:3, אך שער שוויון של שי גרזובסקי בדקה האחרונה שלח את הקבוצות למשחק נוסף. לצד אלפי חיילים בריטיים, נכחו במשחק זה מעט ישראלים ואלה טוענים שגם בו התערב השופט הבריטי באופן שאינו הגון, ווידא את ניצחונה של קבוצת בית החולים. באופן רשמי הסתיים המשחק בניצחון 2:9 לבית החולים.

ב-1924 הגיעה לתל אביב הכח וינה של בלה גוטמן למשחק ראווה נגד מכבי. הכח וינה ניצחה בלי קושי 1:5. כשאת שער הכבוד לזכות מכבי תל אביב הבקיע שמעון לאומי כשההגנה האורחת מניחה לו לכבוש. הכוח חזרה לארץ בינואר 1925, והפעם ניצחה את מכבי תל אביב בתוצאה הגבוהה 2:9[7]. ב-1924 וב-1925 זכתה מכבי תל אביב בגביע "מגן שמשון" גביע עברי שהקימה אגודת מכבי כאלטרנטיבה לגביע ארץ ישראל הבריטי. באוגוסט אותה שנה יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים באוסטריה, בצ'כיה ובפולין, במהלך המסע שיחקה מול עשרות קבוצות, רובן יהודיות. בווינה היא הפסידה להכח וינה 5:1, וניצחה את מכבי וינה 2:5 ואת הגיבור וינה 2:3. בוורשה ניצחה מכבי תל אביב את מכבי ורשה פעמיים: 1:3 ו-2:3.

גביעים ראשונים (1928 - 1934)

Cup Final 1933.jpg

ב-1928 נמסר ארגון משחקי גביע ארץ ישראל לידי ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל שקמה בשנה זו, ומאז מרבית הקבוצות המשתתפות במפעל הן עבריות. בשנה הראשונה לקיום הגביע הפסידה מכבי תל אביב 3:2 למכבי חשמונאי ירושלים ברבע הגמר שהתקיים בירושלים. בעקבות ההפסד המפתיע נערכו שינויים בקבוצה, ומקומם של השחקנים הוותיקים ניתן לשחקנים צעירים. במשחקי הגביע הבאים, 1929, נצחה מכבי תל אביב בגמר את מכבי חשמונאי ירושלים 0:4 וזכתה בתואר הרשמי הראשון בתולדות המועדון לעיניי 4,000 צופים במגרשה של מכבי פתח תקווה. בדרכה לתואר נצחה מכבי תל אביב ברבע הגמר את קבוצת בית החולים סרפנד, שנחשבה לקבוצה האנגלית הטובה בארץ, ובחצי הגמר את קבוצת המעופפים המלכותיים. גם בגביע של 1930 זכתה מכבי תל אביב, כשהפעם עברה בדרך 4 קבוצות בריטיות: בשלב מוקדם נצחה קבוצה של חיל האוויר המלכותי מרבת עמון. ברבע הגמר נצחה את קבוצת המשטרה הבריטית 3:4. אף על פי שהמשטרה הבריטית הובילה 3:1 בדקה ה-74 (3 שערים של האחים יעקב ואריה זליבנסקי הביאו למהפך בדקות הסיום). בחצי הגמר נצחה מכבי תל אביב את קבוצת נורד סטדפורד וזכתה בגביע לאחר שנצחה בגמר את הגדוד ה-48 1:2 לעיני כ-10,000 צופים משער ניצחון של מנחם חרש בדקה התשעים.

ב-1931 החלו משחקי אליפות ארץ ישראל במקביל למשחקי גביע המדינה. בעונה הראשונה זכתה המשטרה הבריטית בדאבל ובליגה סיימה מכבי תל אביב במקום החמישי בלבד. בעונה הבאה לא התקיימה ליגה, ובגביע ארץ ישראל לשנת 1933 זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחון בגמר 0:1 במשחק דרבי רשמי ראשון מול הפועל תל אביב, שקמה 5 שנים קודם לכן ב-1927. את שער הניצחון כבש אברהם יעקובי בדקה ה-90 בבעיטה מרחוק.

ב-1932 התקיימה המכבייה הראשונה שאורגנה, בין היתר, על ידי מנהלים ומתעמלי עבר ממכבי תל אביב. לצד כמה שחקנים חדשים מחו"ל שהצטרפו לקבוצה לאחר שהגיעו למשחקים ונשארו בארץ, הביאו משחקי המכבייה לבניית אצטדיון המכביה ששימש את הקבוצה בשנים 19381968.

אגון פולק (1934 - 1948)

ב-1934 מונה לקבוצה מאמן חדש, אגון פולק, שבדומה ללומק, שיחק בעבר בהכח וינה. בעונתו הראשונה לא הצליח לגבור על הפועל תל אביב שזכתה באליפות. גם בגמר גביע המדינה, בו שוב התקיים דרבי, גברה הפועל על מכבי 2:3 והשלימה דאבל. ב-1935 הופסקה הליגה בטרם הסתיימה, וגם מהגביע הורחקה מכבי תל אביב בשל עבירה טכנית, על פי פסק ההתאחדות לכדורגל.

ב-1936 החל המרד הערבי וגרם לביטול גביע ארץ ישראל, אך הליגה התקיימה כסדרה. לקראת המחזור האחרון הייתה מכבי תל אביב במקום הראשון בשוויון נקודות עם הכח תל אביב כשלשתי הקבוצות 12 נקודות. בעוד הכח איבדה נקודות כשסיימה בתיקו מול הפועל חיפה, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב במגרש התמרים של הפועל. אף על פי שבמהלך המשחק הייתה בפיגור 2:0 הצליחה להפוך את התוצאה, לנצח 2:3 ולזכות באליפות ראשונה בתולדות המועדון. באוגוסט, יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים בארצות הברית שמהכנסותיו נתרמו ליהודי פולין. בדרך עברה בצרפת ושיחקה שם שני משחקים ובשניהם הפסידה (2:0 לראסינג פריז ו-3:1 לאולימפיק ליל[8]). בארצות הברית החלה את דרכה בניו יורק שם התקבלה בכבוד על ידי ראש העיר פיורלו לה גוארדיה. במשחקה הראשון בארצות הברית ניצחה אלופת ארץ ישראל 0:6 את כוכבי ניו יורק לעיני 40,000 צופים ביאנקי סטדיום. בסך הכל ניצחה מכבי תל אביב במהלך המסע 5 משחקים, סיימה בתיקו 3 והפסידה 5 פעמים. לכמה משחקני מכבי הוצעו חוזים בקבוצות מקומיות ושלושה מהם נענו להצעות ונשארו בארצות הברית.

בשובם ארצה גילו אחדים שחקני שפוטרו מעבודתם הקבועה בעקבות היעדרותם במשך המסע עם הקבוצה. השחקנים החליטו על שביתה בדרישה לעבודה והחרימו משחק ידידות בינלאומי מול אריס סלוניקי. הנהלת הקבוצה הגיבה בשחרורם של דוד ויינברג ואברהם רזניק, וכן ובהפסקת הפעילות של קבוצות א' וב'. בעקבות הסכסוך עלתה מכבי תל אביב למשחק חצי גמר הגביע של שנת 1937 עם שחקני הנוער והודחה כשהפסידה 2:1 להפועל דרום תל אביב. הסכסוך לא הסתיים אלא לאחר בירור שנערך על ידי הנהלת ההתאחדות וכמה מעסקני הספורט בארץ שבסיומו חזרו השחקנים לשחק בקבוצה. כל זה לא מנע מהקבוצה זכייה באותה עונה באליפות שנייה ברציפות כשניצחה שבעה משמונת משחקיה בליגה. ב-1938 סיימה מכבי תל אביב את הליגה במקום השני, והגיעה לגמר הגביע בו הפסידה להפועל תל אביב שזכתה בדאבל בעונה זו.

ב-1939 לא התקיימה ליגה ארצית בעקבות המצב הביטחוני ואירועי המרד הערבי הגדול, ובמקומה התקיימו שלוש ליגות מחוזיות: מחוז חיפה, מחוז ירושלים ומחוז תל אביב. הליגה במחוז תל אביב הייתה החזקה ביותר[9][10]. את עונה זו סיימה מכבי תל אביב במקום הראשון בליגה שלה בזכות יחס שערים עדיף על הפועל תל אביב והוכרה על ידי ההתאחדות באותה תקופה כאלופה לעונה זו, אף על פי שאלופת מחוז ירושלים הייתה המשטרה הבריטית וידוע גם על משחקים ששוחקו בליגה המחוזית של חיפה. כיום ההתאחדות לכדורגל אינה מכירה בעונה זו כאליפות של מכבי תל אביב, בעוד במועדון עצמו ממשיכים למנות עונה זו כאליפות השלישית של המועדון.

ב-24 במאי 1939 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטרליה כשמצטרפים אליה 4 שחקני חיזוק מקבוצות עבריות אחרות: אברהם בית-הלוי וצבי ארליך מהפועל תל אביב, בנימין מזרחי מבית"ר תל אביב ואברהם שנידרוביץ' ממכבי נס ציונה. שני המשחקים הראשונים נערכו במלבורן, שוחקו נגד נבחרות ממדינת ויקטוריה והסתיימו בניצחונות גדולים למכבי: 1:8 ו-1:7. במשחקים אחרים ניצחה מכבי תל אביב 1:2 את נבחרת אוסטרליה, הפסידה לה פעמיים, 1:2 ו-5:7 וסיימה בתיקו 4:4. בסך הכל קיימה הקבוצה 19 משחקים באוסטרליה, בהם סיימה 11 בניצחונות, 3 בתיקו ו-5 הפסידה. במהלך המסע כבשו פרי נויפלד וצבי ארליך כל אחד 27 שערים וגאול מכליס כבש 22. לאחר 128 ימי מסע, ב-28 בספטמבר 1939, חזרה מכבי לתל אביב. באוסטרליה נותרו המאמן אגון פולק והשחקנים מנחם מרימוביץ' ואברהם רזניק לאחר שקיבלו הצעות מקבוצות מקומיות.

המשלחת לאוסטרליה.jpg
משלחת מכבי לאוסטרליה. עומד מימין המאמן אגון פולק

לאחר עזיבתו של פולק לאוסטרליה, מונה ארמין וייס למאמן מכבי תל אביב בשנת 1940. בעונה זו סיימה הקבוצה את הליגה רק במקום השלישי. בחצי גמר הגביע הביסה 0:4 את הפועל תל אביב, האלופה שבדרך, אך הפסידה בגמר לבית"ר תל אביב 3:1. ב-1941 חזר פולק לארץ ולאימון את הקבוצה ובסיום העונה חזרה מכבי תל אביב למקום הראשון. בגמר הגביע פגשה מכבי תל אביב את הפועל לדרבי נוסף באצטדיון המכביה. מכבי נקלעה לפיגור, אך הצליחה לחזור ולהשלים מהפך בדקות הסיום, לנצח 1:2 ולזכות בדאבל ראשון בתולדות המועדון.

ב-1942, עיצומה של מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע שמועות על רדיפת יהודי אירופה בידי הנאצים. הקבוצה החליטה לאמץ את הצבע הצהוב במדיה, כהזדהות עם יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי שנאלצו לענוד טלאי צהוב, על פי רעיון של שחקן הקבוצה יוסף מרימוביץ'[11]. מספר שחקנים עזבו את הקבוצה והתגייסו לצבא הבריטי כדי לסייע לבריטים במאבקם נגד גרמניה הנאצית. בעונה זו לא התקיימו משחקי ליגה, ומהגביע הורחקה מכבי תל אביב לאחר ערעור של קבוצת שבאב אל ערב החיפאית על משחק רבע הגמר בו ניצחה מכבי תל אביב 4:7 בחיפה. למרות הרחקת מכבי תל אביב לא הורשתה שבאב אל ערב לחזור לגביע. בשל פרישת רבים מהשחקנים הוותיקים במהלך המלחמה, חידשה הקבוצה את פניה כשהצטרפו אליה רבים משחקני הנוער, בהמשך היו אחראים שחקנים אלו לאחת התקופות המוצלחות בהיסטוריה של המועדון. בעונה הבאה הופסקה הליגה בטרם סיימו הקבוצות את משחקיהן וב-1944/45 התקיימו שתי ליגות בחלוקה גאוגרפית, אך מכבי תל אביב לא הצליחה לאיים על התואר בעונה זו.

בשל סכסוך נוסף בין איגודי הספורט בארץ, המשחקים ב-1946 נערכו ללא רישום, אך בסיומם ניתן תואר כלשהו למכבי תל אביב שניצחה במרביתם, אך שנה זו לא נספרת כאליפות ברישומי ההתאחדות. גם בגביע זכתה מכבי תל אביב כשניצחה בגמר הגביע את הפועל ראשון לציון בצמד משחקים 1:3 ו-0:3. בעונה הבאה, 1946/47, פגשה מכבי תל אביב בגמר הגביע את בית"ר תל אביב באצטדיון המכבייה לעיני 15,000 צופים. דקות ספורות לסיום המשחק, כשהתוצאה עמדה על 2:3 לזכות מכבי, השמיט את הכדור שוער הקבוצה, בנדרבסקי, על פי השער ומיד הרחיקו. השופט פסק שהכדור לא עבר את הקו ודחה את הטענות לשער שוויון, אך קהל אוהדי בית"ר פרץ למגרש בדרישה להכרזה על תיקו. במהומה שנוצרה נחטף הגביע ושחקן בית"ר תל אביב, יום טוב מנשרוב והניפו כזוכה. בעקבות אירועים אלו הוענק למכבי ניצחון טכני והיא זכתה בגביע. גם בליגה זכתה מכבי תל אביב בעונה זו בעזרת נסיבות טכניות: לקראת סיום העונה הייתה בית"ר תל אביב במקום הראשון בפער של 3 נקודות מעל מכבי תל אביב, אולם אז הורו הבריטים על סגירת קבוצת בית"ר כיון ששחקניה השתתפו בלחימה נגדם במסגרת האצ"ל. ההתאחדות העברית פסקה על הפסדים טכניים לבית"ר במשחקים שנותרו לה עד סיום העונה, ואילו מכבי נצחה בשלושת משחקיה, עלתה למקום הראשון וזכתה בדאבל שני[12][13].

בהמשך 1947 יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים קצר בקפריסין. היא קיימה חמישה משחקים, בין היתר נגד אנורתוסיס פמגוסטה ונבחרת קפריסין, וניצחה בכולם.

אחרי 14 שנים מוצלחות בהן זכתה מכבי תל אביב בארבע אליפויות (מתוך שמונה פעמים בהן חולק התואר) ושלושה גביעים (מתוך אחד עשר שחולקו), פרש פולק מאימון הקבוצה בשנת 1948.

לקריאה נוספת

*מכבי תל אביב - 100 שנים ראשונות

הערות שוליים

  1. ד"ר חיים קופמן, מי לימד את אתאתורכ לשחק כדורגל? באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  2. "הוכוחים", בעיתון הצבי באתר עיתונות יהודית היסטורית, 6 בינואר 1910 סקירה של משתתפי הקונגרס שנפטרו ביניהם ד"ר ליאו כהן (אין להתבלבל עם ד"ר ליאופולד כהן עורך הדין מווינה)
  3. מודעה על הספד של ד"ר כהן בעיתון "השקפה" באתר עיתונות יהודית היסטורית, 23 בספטמבר 1908
  4. האספה הכללית הראשונה של אגדות ההתעמלות בא"י, עיתון הצבי, 14 באוקטובר 1912, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  5. אשר גולדברג, תחילתו של הכדורגל הישראלי באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  6. אשר גולדברג, קבוצת הכדורגל הנערצת של הגימנסיה הרצליה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  7. http://football.org.il/Archive/Articles/Pages/history15.aspx
  8. ממנה קמה ב-1944 LOSC Lille
  9. בכל העונות מ-1934 ועד קום המדינה האלופה באה מתל אביב
  10. ‫אליסף דעואל, אליפות 19 או 20? התשובה מגיעה למרד הערבי, באתר ynet, 24 באפריל 2013‬
  11. אשר גולדברג, יוסף מירמוביץ' – הטלאי הצהוב ומכבי ת"א באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 8 במאי 2014
  12. אשר גולדברג, אגדת נורדיה - אותה הגברת בשינוי אדרת כתבה באתר ההתאחדות לכדורגל, 24 בפברואר 2011
  13. ההיסטוריה של בית"ר תל אביב באתר מרכז הספורט הארצי לבית"ר