משחק: 23-11-1991 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית

מתוך מכביפדיה
פרטים
תאריך : 23 בנובמבר 1991
יריבה: הפועל תל אביב (חוץ)
מסגרת: ליגה לאומית, מחזור 7 (1991/92)
אצטדיון: בלומפילד (21,000 צופים)
שופט: אריה פרוסט
סיכום המשחק
אחת מנקודות המפנה של עונת 1991/92 הגיעה במחזור ה-7 שבו אירחה מוליכת הטבלה הפועל ת"א את יריבתה העירונית מכבי ת"א שדורגה אז במקום ה-3 לדרבי התל אביבי הגדול. 20,000 צופים בבלומפילד חזו באחת ההצגות הגדולות בתולדות הדרבי:


בדקה ה-39 מהלך נפלא שכלל דאבל פס בין איציק זוהר לאבי כהן (הירושלמי) הסתיים בכדור רוחב של האחרון שפגע במגן הפועל דוד הרשליקוביץ ונכנס לרשת - 1-0 למכבי.


3 דקות חולפות ופריצה סוחפת של זוהר מסתיימת במסירה לקלינגר שמשאיר לנמני שיורה כדור שטוח מ-17 מטר לפינה - 2-0 למכבי.


בדקה ה-73, דריקס שנכנס כמה דקות לפני כן כמחליף, משתלט על הריבאונד לאחר שהבעיטה של נמני נהדפה, שם את הכדור ברשת ורץ לחגוג עם שער 11 - 3-0 ענק למכבי ת"א.


2 דקות לסיום, מסירה של נמני מצאה את אלי דריקס ברחבה שבמקום למסור לאורי מלמיליאן החופשי החליט לבעוט מזווית קשה והכדור נכנס - 0-4 למכבי ת"א. היה זה הנצחון הגדול ביותר של מכבי ת"א בדרבי מאז ה-0-5 בעונת 1969/70.


מכאן המשיכה הקבוצה לדהור לעבר תואר האליפות ששבר בצורת של 13 שנים. הנצחון בדרבי היה הנצחון השני ברצף של 13 נצחונות שצברה הקבוצה בין המחזורים 6-18. משחק זה סימל את תחילת שובה של ההגמוניה הצהובה בכדורגל הישראלי הן ברמה העירונית והן ברמה הארצית.
הפועל תל אביב
  משה סיני
הרכב:
חזי שירזי
משה אייזנברג
סיני
מוסטרל
רמי ארמה
אחמד מוסא
יעקב אקהויז
בכר
 
דוד הרשליקוביץ
 
פיטר קרמאנס
ספסל:
רפי שמואל
 
תקציר המשחק
סיפורי אוהדים על המשחק

שבת , 23/11/91. יומיים אחרי יום ההולדת. באותו שבוע אחי הגדול הגיע עם זוג כרטיסים שעליהם סמל הפועל ת"א.
 

"הפועל ת"א
נגד
מכבי ת"א"

"בלומפילד יפו, שבת 15:30"
"שער 10 - לא מסומן".
 

אז זו הייתה המתנה ליום ההולדת, דרבי. יצאנו בשבת ב-2:30. חנינו בין רח' אילת לרח' סלמה ויאללה למגרש. מתקרבים ושומעים כבר את הקהל. הפועל ת"א פרסה בדים אדומים על הגדר העליונה של היציע, משער 3 ועד שער 7. אבל בשער 4 צחקנו כי חלק מהבד נקרע ובמקומו אוהדים של מכבי שהתיישבו בחלק מהיציע תלו שם בד צהוב.

מגיעים לשער 10. עד עוד היציעים בבלומפילד היו במתכונת הקלאסית: 13 יציעים שמחולקים. 1 עד 13. כולם למעט 13,1,2 יציעי בטון. נכנסים בשער 10 ורואים כבר את המגרש מלא. 21 אלף איש ממלאים את הטריבונות. מתיישבים. מתחיל המשחק. אז הקהל ישב יותר מהיום. התקפות לכל צד. מתח עצום . לפעמים הפועל תוקפת ורואים את הקהל שלהם מתרומם ונעמד ונלחצים ולפעמים להיפך.

ואז, לקראת המחצית, התקפה של מכבי. בקושי רואים משהו ו...הרשת זזה- 1 לנו!
עוברות 2-3 דקות נדמה לי. עוד התקפה, נמני ו...שוב הרשת זזה! 2!!

מחצית. מנסים להרגע מהסיום של החצי ה-1. מה יהיה בחצי השני? מתחיל להחשיך. החצי השני מתחיל עם כמה מצבים של הפועל ת"א. החמצות של הפועל, אוברוב לוקח, ואז פתאום מגיעה התקפה שלנו, ודריקס כמו גדול תוקע את השלישי. הקהל משתולל. יוצא מדעתו. אני כבר אומר לעצמי בצחוק שאולי לא כדאי שיהיה עוד שער מרוב שהקהל קופץ ומשתולל משמחה ביציע. אנשים על הגדרות. גם דריקס.

דקות אחרונות. עוד התקפה, ואלי דריקס תוקע את הרביעי. לא ייאמן!

סיום המשחק. אקסטה אמיתית. חוויה שקשה להעביר. אני כבר רק מחכה לראות "משחק השבת" בטלויזיה בערב. אחלטתי שאני חייב להקליט את התכנית . אסור יהיה להעלים את התקציר הזה וחייבים לשמור אותו. מגיעים לרכב. ברדיו אומרים שזו פעם ראשונה שלנו במקום ה-1 מזה 4 שנים , או משהו כזה. תחושה שמשהו בקבוצה השתנה אחרי 12 שנה. אולי הפעם, העונה הזו, נחזור?

רענן את עמוד המשחק