שנות החמישים: תור הזהב הראשון (1949 - 1959)

מתוך מכביפדיה

שנות החמישים: תור הזהב הראשון (1949 - 1959)

YOVEL.jpg

העשור הראשון שלאחר קום המדינה היווה את התקופה המוצלחת והפורייה ביותר בתולדות המועדון, כאשר הקבוצה רושמת לזכותה 5 תארי אליפות (1949/50, 1951/52, 1953/54, 1955/56 ו-1957/58) ו-4 זכיות בגביע המדינה (1953/54, 1954/55, 1957/58 ו-1958/59). את שלושת הזכיות הראשונות בתואר האליפות עושה מכבי ברציפות (ארבע בסך הכל, יחד עם עונת 1946/47, טרם הקמת המדינה) ושניים בצוותא עם גביע המדינה ("דאבל").

מכבי ארחה את משחקיה הביתיים באצטדיון המכביה (ולעיתים באצטדיון באסה). מאמנה לאורך רוב התקופה היה ג'רי בית הלוי ובחלק מהזמן גאול מכליס, יוסף טסלר ויוסף מרימוביץ'.

1949/50 - האלופה הראשונה בתולדות המדינה זכיה באליפות

במהלך העונה הראשונה של ליגת העל ("ליגה א'" דאז) לאחר קום המדינה זכתה מכבי בתואר האליפות, כאשר מאמן הקבוצה הוא ג'רי בית הלוי. הליגה כללה 13 קבוצות ומכבי זכתה באליפות לאחר 43 נקודות ב24 מחזורים (מקדימה ב-6 נקודות את הפועל תל אביב שבמקום השני). במשחק הדרבי שנערך ב-15 באפריל 1950 ניצחה מכבי באצטדיון המכביה את הפועל, הטוענת לכתר, 1-0 משער של יוסל'ה מרימוביץ' והכריעה את האליפות מעשית. מרימוביץ' גם הוכתר כמלך שערי הליגה באותה עונה עם 25 כיבושים. הקבוצה כבשה באותה עונה כמות שיא של 103 שערים, שיא מועדון ושיא לקבוצה ישראלית שטרם נשבר). תוך כדי משחקי אותה העונה (בסוף שנת 1949), קיים המועדון טורניר כדורגל לזכרם של עשרת כדורגלניה שנפלו במלחמת העצמאות של מדינת ישראל: שמשון רוזי (על שמו נקראה קבוצת הכדורגל שמשון תל אביב), נתן פנץ, אברהם גלברד, חיים גולדשטיין, אריה שרוני, מאיר מנדלסון, יוסף ישראלי, שלמה ציטרין, ברוך פויר ואריה גיסין. הטורניר נקרא גביע יד לעשרה והשתתפו בו 7 קבוצות (בנוסף למכבי תל אביב) ממרכז מכבי (מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון). התחרות הסתיימה בזכייתה של מכבי תל אביב, לאחר ניצחון בתוצאה של 1:0 על מכבי רחובות בגמר.

המסע ליוגוסלביה ושוויץ

בתום העונה יצאה מכבי למסע משחקי ידידות ביוגוסלביה ובשוויץ בן 15 משחקים. המאזן של מכבי היה שישה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. במהלך המסע נרשם ניצחון 2-0 מפתיע על פרטיזן בלגרד, קבוצת הדגל של הצבא היוגוסלבי, משערים של פאפו ישראלי ויוסל'ה מרימוביץ'.

1951/52 - אליפות שלישית ברציפות זכיה באליפות

בעקבות סכסוך בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל", לא התקיימה ליגה בשנת 1951, מה שהוביל את מכבי לקיים מפגשי ידידות עם מספר מועדונים מהעולם, בין השאר במהלך מסע משחקים בטורקיה בו פגשה את פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטאש, שלוש הקבוצות הבכירות של העיר איסטנבול, וליצירתן של שתי ליגות נפרדות למרכזים; "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות" של "הפועל" וגביע "יד לעשרה" של "מכבי" שיצא לדרך בפעם השנייה, הפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות ואף בנוכחותן של מספר קבוצות בית"ר. הטורניר נמשך רק חודש אחד (בניגוד לחודשיים המתוכננים) ובוטל לאחר כמה משחקים. הסכם ה"פיפטי פיפטי" יישב את המחלוקות בין הסיעות ונתן את אות הפתיחה לעונת 1951/52 של ליגה א' תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל.

במהלך עונת 1952, זכתה מכבי באליפות השישית בתולדותיה, והשלישית ברצף. מכבי הקדימה את השנייה בטבלה, מכבי פתח תקווה, בפער גדול של 8 נקודות. מלך השערים של מכבי ושל הליגה באותה עונה היה שייע גלזר עם 27 שערים- המאזן הגבוה ביותר של שחקן ישראלי בעונה אחת עד אז ושיא הכיבושים של שחקן מכבי תל אביב בעונה אחת, שיא שנשבר רק כעבור שישה עשורים בידי ערן זהבי. באותה עונה, הגיעה מכבי לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון סוחף בחצי הגמר, בשיעור של 7-1 על הפועל פתח תקווה, אך נחלה אכזבה כאשר הפסידה באופן מפתיע למכבי פתח תקווה באצטדיון באסה.

"השבת השחורה"

במהלך המחזור האחרון, התארחה מכבי אצל מכבי נתניה, כאשר נצחון של מכבי (מה שהיה צפוי נוכח פערי הרמות בין הקבוצות), היה מוריד את נתניה לליגה השנייה. נוכח האחווה שהתקיימה באותם ימים בין קבוצות במרכז מכבי "איחרה" מכבי למשחק ונתניה זכו לניצחון טכני. רק לאחר שאושר לאנשי מכבי כי השופט אכן פסק ניצחון טכני לזכות נתניה, שהשאיר אותה בליגה, הגיעו שחקני מכבי למגרש בנתניה, שם קיימו משחק ידידות מול המקומיים בו ניצחה מכבי 9-0. לימים זכתה הפרשה לכינוי "השבת השחורה".

ג'רי חוצה את הכביש

מאמנה של מכבי, אשר מעמדו באותם ימים (וגם לעתיד, כמובן) היה של סמל במכבי (כשחקן, מאמן ולימים גם יושב ראש), ג'רי בית הלוי, החליט, בתום עונת 1951/52 לעזוב את מכבי לאחר ההפסד בגמר הגביע. שילוב של כמה גורמים הביא לעזיבה מפתיעה זו - סכסוכים כספיים ואישיים עם הנהלת המועדון ושחקני הקבוצה, ואי היכולת של המועדון להתמודד עם "כישלון" הקבוצה בהפסד בגמר הגביע, דבר לו לא היו רגילים בקבוצה, שכן השליטה המוחלטת של מכבי בכדורגל הישראלי לא זימנה לאנשי מכבי הזמנויות רבות להתמודד עם תוצאות מאכזבות. נדמה ש"הקש ששבר את גב הגמל" היה אי שיתופו של אלי פוקס, כוכבה של מכבי באותם הימים, בעקבות סכסוך אישי עם ג'רי, במשחק הגמר והתלייה של תוצאת המשחק המאכזבת בעובדה זו. כמו כן, במסגרת תפקידו של ג'רי כמאמן נבחרת ישראל, הקפיד על גישה אובייקטיבית ולעיתים לא זימן לסגל הנבחרת שחקני מכבי למורת רוחם של אנשי המועדון.

ג'רי עזב את מכבי והחליט לחתום מכל הקבוצות דווקא בהפועל תל אביב, מעבר חריג במיוחד שכן, מעבר בין "מכבי" ל"הפועל" היה נדיר מאוד באותם ימים, נוכח האיבה הרבה ששררה בין האגודות היריבות. ב1953 לא התקיימה עונת כדורגל, אך בכל זאת הספיק ג'רי לאמן בהפועל מספר משחקים, בניהם גם משחק דרבי, בו ניצחה מכבי וג'רי התקבל בקריאות "בוגד" מצד אוהדי מכבי. לבסוף חזר ג'רי למכבי (המידע אודות סיבת החזרה והזמן המדויק בו קרה המעבר, עומד בחסר) ואת עונת 1953/54 העביר במקומו הטבעי - מאמן מכבי תל אביב.

1953/54 - אליפות רביעית ברציפות ודאבל שני זכיה באליפותזכיה בגביע המדינה

עונת 54', אשר התחילה בפברואר 1953, הסתיימה בדאבל שני בתולדותיה של מכבי, וראשון לאחר קום המדינה, ובאליפות הרביעית ברציפות. לאחר ניצחון 2-1 בחצי הגמר מול הפועל פתח תקווה, הגיעה מכבי לגמר מול מכבי נתניה באצטדיון באסה. משחק הגמר הסתיים בתבוסה מוחצת לזכותה של מכבי: 4-0 משערים של ישראל חליבנר, צבי סטודינסקי וצמד של שייע. את הגביע התכבד להניף קפטן הקבוצה וכובש השער הראשון, חליבנר. בליגה, המתחרה העיקרית של מכבי הייתה הפועל פתח תקווה שבשורותיה התחיל לככב לראשונה נחום סטלמך. ערב המחזור העשירי פתח תקווה היו במקום הראשון ומכבי בשני. משחק סוער בפתח תקווה שהפגיש בין הקבוצות הסתיים בניצחון 3-2 לזכותה של מכבי לאחר שער בדקה ה-89 של הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה- שייע גלזר. הניצחון העלה את מכבי למקום הראשון ממנו לא ירדה עד לזכייה הנכספת בתואר האליפות.
במהלך הקיץ קיימה מכבי מפגשים עם מספר קבוצות, בארץ ובעולם, בניהן לאציו ונאפולי.

1954/55 - זכייה בגביע שני ברציפות זכיה בגביע המדינה

Shiye and Vissoker.jpg
ויסוקר מזנק לרגלו של שייע

בעונת 55', לראשונה מאז קום המדינה, לא זכתה מכבי בתואר האליפות. את התואר הפסידה להפועל פתח תקווה, שזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה והראשונה של מועדון לא תל-אביבי. המחזור החמישי, אליו הגיעה מכבי לאחר ארבעה ניצחונות רצופים, זימן "משחק עונה" מול הטוענת לכתר, הפועל פ"ת, במהלכו הפסידה מכבי. לאחר מכן, יצרה הקבוצה רצף ניצחונות ארוך שנעצר דווקא בדרבי מול הפועל, בו הפסידה. הדרבי נתן את הבשורה לעוד שני משחקים ללא ניצחון, דבר שאפשר להפועל פ"ת לפתוח פער של 5 נקודות על מכבי. בהמשך הצליחה עוד מכבי לצמק את הפער לשלוש נקודות, ואף לעלות למקום הראשון לאחר ניצחון ביתי 2-1 על הפועל פ"ת. בחמשת המחזורים האחרונים הצליחה מכבי להשמיט יתרון של חמש נקודות בפסגה לאחר מספר תצוגות נרפות (מאזן של שני ניצחונות, שני הפסדים ותיקו) ולהפסיד את האליפות להפועל פ"ת, שמצידה זכתה לתצוגות ענק מכוכבה, נחום סטלמך.

לגמר גביע המדינה הגיעה מכבי, לאחר שהביסה בחצי הגמר את מכבי חיפה בתוצאה 5-0, שם המתינה לה הפועל פתח תקווה שקיוותה להשלים זכייה בדאבל. 14 אלף צופים באצטדיון באסה חזו במכבי מנצחת 3-1 משערים של יצחק נחמיאס, שייע גלזר וצבי סטודינסקי. במהלך המשחק נפצע שייע מזינוק של שוער היריבה, ויסוקר, לעבר רגלו. שייע שבר את רגלו אשר גובסה ומנעה ממנו פעילות לכמה חודשים. מכבי השלימה זכייה שנייה ברציפות בגביע ושמינית בסך הכל.

במהלך עונה זו, ניסים אלמליח, חלוצה של בית"ר תל אביב, כבש 30 שערים והיה למלך שערי הליגה, הישג שיא לשחקן בליגה הישראלית הבכירה. בעונת 2015/16, 61 שנים לאחר מכן, שבר ערן זהבי את שיאו של ניסים עם 35 שערים.

1955/56 - אליפות על רקע חגיגות יובל למכבי זכיה באליפות

The 50's.jpg

ענות 56', אשר נפתחה בסימן חגיגות 50 שנים להיווסדות האגודה, בישרה את חזרתה של צלחת האליפות (אף שבאותם ימים הפרס היה בצורת גביע), למכבי. ניצחונה של הפועל תל אביב על האלופה אשתקד, הפועל פתח תקווה, כמה מחזורים לסיום העונה, סימן כי העונה, מאבק האליפות יהיה בין שתי התל אביביות ועד הסוף. הגרלת משחקי הליגה זימנה משחק עונה סופר מעניין על "כל הקופה" - דרבי תל אביבי במחזור ה-22 והאחרון. ערב המשחק, הפער בין הקבוצות עמד על נקודה בלבד לטובת מכבי, כך שניצחון של כל אחת מהקבוצות למעשה יכתיר אותה לאלופה. 15 אלף אוהדים הצטופפו ביציעי העץ של אצטדיון באסה וחזו בהצגה מדהימה של מכבי - ניצחון 3-0 מוחץ על הפועל מצמד של רפי לוי ושער של יצחק נחמיאס הצעירים, שנתן את האות לחגיגות האליפות השמינית בתולדות מכבי. כמו כן, כובש הצמד וגיבור הדרבי, רפי לוי, שהיה חייל באותם ימים וברח מבסיסו כדי לשחק בדרבי, נעצר על ידי המשטרה הצבאית לאחר המשחק בעוון נפקדות.[1]

בעקבות מלחמת סיני, משחקי גביע המדינה לא התקיימו באותה עונה, ולמכבי למעשה לא הייתה הזדמנות להגן על תוארה ואף לזכות בדאבל.

המסע לארצות הברית

בתום העונה יצאה מכבי למסע משחקים בארצות הברית במהלכו שיחקה מול קבוצות מארה"ב, קנדה ואף מול נבחרת איסלנד, אותה ניצחה מכבי 2:0 משערים של בנימין רבינוביץ' ורפי לוי. מאזנה של מכבי בטום המסע היה 5 ניצחונות לעומת הפסד אחד.

חגיגות 50 שנות מכבי תל אביב

חגיגות היובל של אגודת מכבי תל אביב יצאו לדרך ביום ד', ה13 באפריל 1956. החגיגות התקיימו באצטדיון המכביה, אליו הגיעו ספורטאי האגודה בתהלוכה חגיגית, כאשר כדורגלן מכבי, שייע גלזר והאתלט, יאיר פנטילט (אשר לימים שותף בנצחון 6:0 בדרבי ידידותי במדי מכבי בו אף כבש שער[2]) נושאים את דגלי מכבי תל אביב. לאחר טקס חגיגי במעמדם של מכובדים ממרכז מכבי העולמי והארצי ובכירי עיריית תל אביב התקיימו מספר תחרויות ספורטיביות, בניהן, ריצת 1000 מטרים, משחקי כדוריד ומשחקי כדורגל בהשתתפות קבוצות נוער ומילואים. [3]

1956/57 - מקום שלישי מאכזב

MTAEPA.jpeg
משחק רעים מול EPA לרנקה מקפריסין. מכבי בתלבושת הבהירה

עונת 57' הייתה המאכזבת ביותר בעשור זה. לאחר סיבוב ראשון מוצלח, עמדה מכבי בראש הטבלה בצוותא עם הפועל תל אביב כשלשתיהן 14 נקודות, זאת לאחר ניצחון מוחץ בשיעור 3-0 על הפועל פתח תקווה משלושער של שייע גלזר. תוצאות בולטות אחרות במהלך הסיבוב הראשון היו ניצחונה של מכבי 3-0 על מכבי יפו והפסד 4-2 כואב במחזור שלאחר מכן בדרבי. תוצאות רעות בסיבוב השני, גרמו למכבי להתדרדר מהפסגה אל עבר המקום השלישי בלבד. ערב משחק הדרבי במחזור לפני האחרון, נוצחה הפועל פתח תקווה על ידי בית"ר תל אביב, מה שגרם למשחק להיות ללא חשיבות ספורטיבית, שכן הפסדה של הפועל פ"ת הבטיח את האליפות להפועל תל אביב, לראשונה מאז קום המדינה. מכבי ניצחה בדרבי "ניצחון עצוב" בתוצאה של 2:0, כשאת השערים כבשו פאפו ישראלי ויצחק נחמיאס.
עם סיום העונה, החלו משחקי גביע המדינה, אך גם שם נחלה מכבי אכזבה, כשנוצחה 2:0 בידי הפועל פתח תקווה (שגם זכתה בגביע באותו העונה), במשחק חצי הגמר באצטדיון רמת גן. הפסד זה חתם סופית את העונה כעונה הדלה ביותר בכל העשור, כשמכבי מסיימת אותה ללא תואר.

בתום העונה, מאמנה האגדי של מכבי, ג'רי בית הלוי, עזב את משרת המאמן, לאחר סכסוכים כספיים עם הנהלת המועדון. הוא מונה בקיץ למאמן נבחרת המשנה של ישראל ולאחר מכן גם למאמנה של מכבי נתניה.

1957/58 - דאבל שלישי בתולדות המועדון זכיה באליפותזכיה בגביע המדינה

1958 Cup Final.jpg

עונת 58' נפתחה על רקע עזיבתו של מאמן הקבוצה בשנים האחרונות ג'רי בית הלוי והתוצאות המאכזבות בעונה החולפת. יוסף טסלר מונה למאמנה של מכבי ביוזמתו של אגון פולאק, מאמנה לשעבר וסמל של המועדון.
עונתו היחידה של טסלר כמאמן הייתה חלומית במיוחד מבחינתו כשמכבי משלימה זכייה באליפות, כאשר את משחקי הליגה היא מצליחה לסיים ללא אף הפסד (שיא מועדון), ובמאזן מדהים של 50 שערי זכות ו12 שערים חובה בלבד. המאבק בין שתי הקבוצות החזקות ביותר של הכדורגל הישראלי, מכבי והפועל פתח תקווה המשיך גם בעונה זו. מכבי כבשה את המקום הראשון בתחילת העונה כשצמד מפגשים רצופים מול הטוענת לכתר, הפועל פ"ת, משמר את הסטטוס קוו בפסגה עם שתי תוצאות תיקו מאופסות. לאחר המחזור ה17 מצליחה פתח תקווה לחלוף על גבי מכבי במקום הראשון בשל איבוד הנקודות של מכבי מול נתניה. לאחר אובדן המקום בפסגה, רושמת מכבי רצף של ארבעה ניצחונות בארבעת המשחקים שנותרו, בין השאר ניצחון מוחץ בשיעור של 6:0 על בית"ר תל אביב (שבסיבוב הראשון הובסה ע"י מכבי גם כן, בתוצאת 8:1), תוך כדי איבוד נקודות של הפועל פתח תקווה במחזורים האחרונים (זכורה במיוחד תוצאת התיקו שהשיגו המלאבסים מול הפועל תל אביב, שבלי להתכוון סייעה למכבי במאבק האליפות) הוא שאפשר למכבי לשוב למקום הראשון ולזכות באליפות התשיעית בתולדותיה. את שער הנצחון במשחק האחרון לעונה, וזה שהבטיח את חזרת האליפות "הביתה", התכבד לכבוש שייער גלזר בנצחון 1:0מול הפועל ירושלים. מלך שערי הליגה באותה עונה היה רפי לוי עם 14 כיבושים, ששילובו בחוד ההתקפה יחד עם שייע עלה יפה.

בתום העונה המוצלחת החלו משחקי גביע המדינה, כשבדרך לגמר עברה מכבי בניצחון בדרבי בשמינית הגמר, ניצחון שנוי במחלוקת על הפועל פתח תקווה ברבע הגמר במשחק שפוצץ בדקה ה-44' ו6:0 מדהים בחצי הגמר מול שמשון תל אביב (משחק זה זכור במיוחד בזכות החמישייה שכבש רפי לוי לרשתם של הבית"רים). בגמר המתינה למכבי הפועל חיפה. במשחק, שהתקיים באצטדיון רמת גן, ניצחה מכבי בתוצאת 2:0 חלקה, כשאת השערים כובשים צמד החלוצים הקטלני של מכבי - רפי לוי (פנדל) ושייע גלזר, מה שנתן את האות לחגיגות הזכייה בגביע והשלמת הזכייה הכפולה בפעם השלישית בתולדותיה של מכבי.

1958/59 - גביע עשירי זכיה בגביע המדינה

עונת 59' נפתח שוב על רקע חילופי מאמנים, כאשר כוכבה של מכבי, שפרש בעונה החולפת ממשחק פעיל לאחר 18 עונות במדי מכבי, יוסל'ה מרימוביץ' - מונה למאמן הקבוצה בגיל 34.

בצמרת נרשמו מספר טלטלות אך לאורך רוב העונה שמרה מכבי על המקום הראשון. לאחר המחזור ה-16 איבדה מכבי את מקומה בפסגה בעקבות תוצאת תיקו מול מכבי יפו, כאשר נשארו עוד שישה משחקים לעונה. במחזורים ה-17 וה-18 איבדה מכבי סופית את סיכוייה המעשיים להגן על תואר האליפות מן העונה הקודמת, כשהיא מפסידה 3-0 להפועל חיפה ומובסת בצורה כואבת במיוחד - 4:0 מול הפועל פתח תקווה. המחזור שחתם את העונה הפגיש בין מכבי להפועל בדרבי התל אביבי במשחק שהסתיים בתוצאת תיקו 2:2.
לבסוף, סיימה מכבי את העונה במקום השלישי והמאכזב, כאשר את האליפות גורפת הפועל פתח תקווה ומתחילה למעשה את רצף חמש האליפויות שלה.
בתום העונה החלו משחקי גביע המדינה, כאשר את הדרך לגמר עושה מכבי בקלילות יחסית. בחצי הגמר פגשה מכבי את מכבי פתח תקווה, אותה היא מנצחת 2:1 משערים של שייע גלזר ורפי לוי.
משחק הגמר הבטיח משחק סוער ומעניין, כאשר זימן אליו את שתי היריבות הותיקות והקבוצות הטובות ביותר של שנות ה-50 - מכבי והפועל פתח תקווה. המשחק, שנערך באצטדיון רמת גן, נחשב לאחד ממשחקי הגמר הבלתי נשכחים. בדקה ה-78 הייתה מכבי כבר ביתרון של 4-0 משערים של רפי לוי, שייע גלזר (צמד) ואמנון אהרונסקינד, כשבועז קופמן, מהפועל פתח תקווה החמיץ פנדל. אך בעונה מאכזבת כמו זו, שום דבר לא הלך קל, ובחמש דקות הצליחה הפועל פתח תקווה להבקיע שלושה שערים ולסכן את הזכייה בגביע שעד לפני כמה דקות היה בכיסה של מכבי באופן מובטח. לבסוף הצליחה מכבי לשמור על השער ולנצח בתוצאה 4:3, אשר שלח את מכבי לחגיגות הזכייה בגביע העשירי לאחר גמר משוגע לחלוטין.

מי שקיבל את הכבוד להניף את הגביע, היה לא אחר מאשר שייע גלזר, כוכבה הגדול ביותר של מכבי באותו עשור ומהגדולים בכל הזמנים של המועדון וכובש צמד השערים במשחק.

לקריאה נוספת

ספרים וחוברות
  • מכבי תל אביב - אלופים!, בשנת היובל - סיפור 50 שנות מכבי תל אביב, משה לרר, 1956
  • ג'רי - חיי סביב הכדור : שחקן, מאמן, יושב-ראש, ג'רי בית הלוי, 1992
  • מכבי תל אביב - 100 שנים ראשונות, אשר גולדברג ודני דוברין, 2006

כתבות

  • האם מכבי ת"א תזכה באליפות דווקא בדרבי?, הסיכויים קלושים והתרחיש בודד, אבל מכבי ת"א תוכל להבטיח בשבת את האליפות בדרבי, לראשונה מאז 1956. "הקבוצה ההיא היתה שמה להפועל ת"א בשבת חמישייה בדקה 70", יניב טוכמן, אתר nrg.
  • איזה באסה, משחקי דרבי שלא מגיעים לסיומם אינם המצאה מדכדכת של עונת 2014/15. מתברר כי כבר בנובמבר 1957, גם אז בדקה ה-30, הפועל ת"א ומכבי ת"א לא הצליחו לעבור בשלום 90 דקות, אשר גולדברג, אתר ההתאחדות לכדורגל.
  • הענק ו"בן השטן", שייע גלזר הפך ב-1950 לסיוט של הכדורגל הטורקי ולמושא הערצה. חמישה שערים סידרו לו גם שי מפתיע, אשר גולדברג, אתר ההתאחדות לכדורגל.
  • סיפור הגביע הנודד לזכר הנופלים, במלחמת השחרור נפלו עשרה כדורגלנים וספורטאים של מכבי ת"א. עם תום המלחמה תרמו משפחות הנופלים גביע נודד מהודר לזכרם. לאחר שנים שהגביע הוזנח, דוד גיסין (אח של אריה, אחד מעשרת הנופלים) החליט לשפצו, וכך עבר הגביע לחדר "יזכור" של מוזיאון מכבי בכפר המכבייה, אשר גולדברג, אתר ההתאחדות לכדורגל.
  • יוסף מירמוביץ' – הטלאי הצהוב ומכבי ת"א, מחר (שישי) תתקיים בקיבוץ חורשים האזכרה במלאות שלוש שנים למותו של כדורגלן העבר של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל. בשנת 1942 הציע מרימוביץ' לשנות את צבע החולצה הכחולה/לבנה לצהובה, כאות הזדהות עם יהודי אירופה שאולצו לתפור את הטלאי הצהוב על בגדיהם, אשר גולדברג, אתר ההתאחדות לכדורגל.
  • כנס שחקני עבר של מכבי ת"א במוזיאון 'הרצלילינבלום', הכוכבים של שנות ה-40, וה-50, הגיעו אתמול לתערוכת הספורט במוזיאון. ח"כ אבישי ברוורמן שנכח באירוע: "בזמנכם שיחקו עם לב גדול בשביל כסף קטן", אתר ההתאחדות לכדורגל.
  • עונה בעשור: סיפורה של מכבי ב-70 שנות המדינה, יום העצמאות ה-70 כבר מעבר לפינה. לכבוד האירוע נחזור בחודש הקרוב לנקודות מעניינות בהיסטוריה של הצהובים ובכל פרק ניזכר בעונה אחת בעלת משמעות מיוחדת. מתחילים עם עונה חלומית אחת בשנות ה-50 - תור הזהב הראשון של מכבי, גיא רז, ‏2 באפריל , 2018, אתר המועדון.

הערות שוליים

  1. האם מכבי ת"א תזכה באליפות דווקא בדרבי?, יניב טוכמן, 25 באפריל 2014, אתר nrg
  2. הפסד ללא תקדים להפועל בדרבי ת"א, עיתון דבר, 6 ביוני 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  3. חגיגות יובל מכבי ת"א, עיתון דבר, 17 באפריל 1956, באתר עיתונות יהודית היסטורית