יוסל'ה מרימוביץ' נולד בקפריסין הוא הלך בעקבות אחיו הגדול
מנחם מרימוביץ', שכיכב במכבי תל אביב בשנות השלושים, והצטרף גם הוא למכבי. ככל הנראה עלה לקבוצה הבוגרת ב1940. ב1942 הגה את רעיון הכנסת הצבע הצהוב למדי מכבי כאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו באותה עת תחת המשטר הנאצי והרעיון התקבל על ידי ההנהלה. את עונת הכדורגל הראשונה לאחר קום מדינת ישראל,
עונת 1949/50, סיים מרימוביץ' כמלך השערים של הליגה עם 25 כיבושים בדרך לזכיית הקבוצה באליפות. מרימוביץ' המשיך לשחק במכבי עד 1958 ובמהלך תקופתו בקבוצה זכה עימה בסך הכל שבע אליפויות המדינה ושישה גביעים ונחשב לאחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה לפני קום המדינה ולאחר הקמתה. בעונת
1958/59 הצטרף מרימוביץ' לצוות האימון כעוזר מאמן ובהמשך כמאמן הקבוצה הבוגרת ואף זכה עמה בגביע המדינה של עונה זו. הוא הפסיק לאמן את מכבי ב1960 או 1961
[1]. בעונת
1962/63 אימן מרימוביץ' את
בני יהודה. ב-1964 מונה למאמן נבחרת ישראל, בתקופה בה הזירה היבשתית של ישראל היתה אסיה, והוביל אותה לזכייה מרשימה בגביע אסיה לאומות. הוא אימן לתקופה ב
הפועל תל אביב ואז חזר למכבי וזכה עימה בגביע אסיה לאלופות ב1969. מרימוביץ' שוב עזב לטובת הנבחרת והפועל תל אביב וחזר לקדנציה שלישית ואחרונה בעונת
1988/89. מרימוביץ' נפטר ב-5 במאי 2011, בגיל 86.