מכבי תל אביב במשחקים בינלאומיים

מתוך מכביפדיה

מכבי תל אביב במשחקים בינלאומיים

מכבי תל אביב, מתוקף היותה הקבוצה המעוטרת והמצליחה בישראל, השתתפה פעמים רבות במשחקים בינלאומיים במפעלים שונים. הישגיה במשחקים אלה הם מהבולטים מקרב קבוצות הכדורגל הישראליות.
בתחילה, עוד בטרם הקמת מדינת ישראל (ולאחריה), השתתפה מכבי במשחקים ידידותיים נגד קבוצות לא-ישראליות, הן בארץ והן בחו"ל, במסגרות מסעות משחקים חובקי עולם. לאחר מכן, השתתפה מכבי במשחקי גביע אסיה, שם רשמה את הישגיה המפוארים ביותר בהם שתי זכיות ב-1969 וב-1971 (שיא ישראלי). החל מעונת 1992/93 החלו קבוצות ישראליות להתחרות במסגרות האירופיות, כאשר מכבי היא החלוצה מבניהן. גם במסגרת זו נמצאים הישגיה הבולטים ביותר של מכבי וקבוצות ישראליות בכלל, בניהם שתי העפלות לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונות 2004/05 ו-2015/16 (שיא ישראלי משותף) ו-5 העפלות לשלב הבתים של הליגה האירופית (בעונות 2011/12, 2013/14, 2016/17, 2017/18 ו-2020/21), כאשר במסגרת הקמפיין האירופי בעונות 2013/14 ו-2020/21, הצליחה מכבי להעפיל לשלב 32 האחרונות.
במסגרות האירופיות, רשמה מכבי מספר ניצחונות מרשימים על קבוצות פאר אירופיות מפורסמות, בניהן אף קבוצות שזכו באליפויות אירופה השונות: אייאקס, פאריס סן ז'רמן, ויאריאל, פ.צ. באזל (אותה מכבי לא הצליחה לנצח, אך הצליחה לעבור בדרכה לשלב הבתים של ליגת האלופות), בורדו, אולמפיאקוס, פנאתינייקוס, פאוק סלוניקי, איינטרכט פרנקפורט.

משחקי ידידות ומסעות משחקים בעולם

לא הוזן תוכן. למד כיצד להזין.

גביע אסיה

טורניר גביע אסיה החל את דרכו בשנת 1967, כאשר אלופות ישראל הוזמנו להשתתף בו כנציגות המדינה. הישראליות השתתפו במפעל זה למשך 4 שנים, כאשר ב-3 מתוכם זוכה קבוצה ישראלית ובכולן השתתפה בגמר קבוצה מישראל. הפועל תל אביב היא הזוכה הראשונה בתולדות הטורניר, לאחר ששיחקה משחק אחד בלבד והוא משחק הגמר בו זכתה. יריבותיה של הפועל סירבו להשתתף במשחקים נגדה מטעמים פוליטיים (במיוחד לאור תוצאות מלחמת ששת הימים שנערכה באותה תקופה). סירובן של היריבות לשחק נגד הקבוצות הישראליות מהווה מוטיב חוזר במשחקי התחרות ולבסוף גם הביא לפרישתן של הישראלית מהטורניר. לאחר זכייתה של הפועל, זכתה מכבי בטורניר ב1969, לראשונה בתולדותיה. ב1970 הפסידה הפועל במשחק הגמר וב1971 זכתה מכבי בגביע בשנית, במה שהיה הפעם האחרונה שקבוצה ישראלית השתתפה במשחקים במסגרת זו. מכבי היא שיאנית הזכיות הישראלית במפעל זה, כאשר עד היום, עשרות שנים לאחר שהפסיקה להתחרות בטורניר, רק קבוצה אחת באסיה מחזיקה במספר זכיות רב ממכבי, שחולקת את סגנות הזכיות יחד עם עשר קבוצות שונות.

1969 - הזכייה הראשונה

בשל הזכייה באליפות בעונת 1966/68, קיבלה מכבי את הזכות לייצג את ישראל בגביע אסיה. הטורניר נערך בינואר 1969 בבנקוק, בירת תאילנד. מכבי הוגרלה בשלב הבתים עם הקבוצות: טויו קוג'יו אלופת יפן, קאולון מוטור באס אלופת הונג קונג, פראק .F.A אלופת מלזיה ופרספוליס אלופת איראן.
במשחקה הראשון ניצחה מכבי את הקבוצה היפנית, טויו קוג'יו, בתוצאה 3:2, כאשר את השערים לזכותה כובשים משה עסיס, גיורא שפיגל ושלום שיקווה. במשחק השני הביסה מכבי את קאולון מוטור באס בתוצאה 5:0. כבשו למכבי: משה עסיס, גיורא שפיגל (צמד לכל אחד) ושלום שיקווה. במשחק השלישי, נקטע רצף הניצחונות של מכבי, כאשר היא נפרדת מפראק .F.A המלזית בתיקו 1:1. יוסי כהן כבש את שערה היחיד של הקבוצה במשחק זה. במשחק הרביעי והאחרון, נאבקה מכבי עם פרספוליס האיראנים על המקום בשלב חצי הגמר, כשכל תוצאה מלבד הפסד תספיק לצהובים בכדי להעפיל לשלב הבא. ואכן, המשחק הסתיים בתיקו מאופס, מה שאפשר למכבי להמשיך את השתתפותה ולהגיע לחצי הגמר – מהמקום הראשון בבית.
במשחק חצי הגמר, נפגשה מכבי עם מיסורה סטייט ההודית. עד מהרה ניתן היה להבחין כי ההודים לא ברמה של מכבי והם לא היוו יריב ראוי לאלופת ישראל שפירקה אותה בתוצאה 6:1. הכובשים לזכות הצהובים: שלום שיקווה, יוסי כהן, רחמים טלבי ומי אם לא גיורא שפיגל שהשלים שלושער ענק בדרך לגמר גביע אסיה.
יאנגזי, אלופת יפן, היא הקבוצה שהמתינה למכבי בגמר. היפנים, יחד עם מכבי סומנו כבר בטרם החל הטורניר (ובמהלכו) כפייבוריטים לזכייה בגביע[1][2], ואכן השתיים נפגשו בשלב המכריע של הטורניר. בתום 90 דקות של משחק שקול והגנתי, שרק השופט לסיום המשחק כאשר ההתמודדות חסרת השערים לא הצליחה להביא להכרעה והארכה של 30 דקות נכפתה. המותחן הגיע לסיומו בדקה ה-112, כאשר דרור בר נור כבש את שערו הראשון בטורניר וקבע ניצחון למכבי ואת זכייתה הראשונה וההיסטורית בגביע אסיה לשנת 1968/69!
כאשר נחתו אלופי אסיה הטריים בישראל, התנפל עליהם המון משולהב של אוהדים וחגג עימם. מי שלא שרד את החגיגות הוא הגביע דמויי הקערה שקיבלו המנצחים בטורניר והוא נשבר לשניים.[3]

1971 - הזכייה השנייה

הערות שוליים