שנות השישים: תינוקות ג'רי (1959 - 1969) - היסטוריית גרסאות

אורן המתעפץ ב־10:20, 1 ביולי 2025

2025-07-01T10:20:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:20, 1 ביולי 2025
שורה 139:		שורה 139:
	מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.		מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.

	[[גביע המדינה]], כאמור התקיים במתכונתו העונתית השגרתית. את הטורניר התחילה מכבי בניצחון קליל מול [[הפועל קריית חיים]] בשיעור של 4:0. שלב שמינית הגמר זימן למכבי שוב מפגש קשה עם [[הפועל פתח תקווה]], ממנו יצאה מכבי כאשר ידה על העליונה והיא ניצחה 1:0 משער עצמי של [[הפועל פתח תקווה\|הפתח-תקוואים]]. משחק רבע הגמר נערך חודשים ארוכים לאחר מכן, כאמור בשל הקפאת משחקי הכדורגל במדינה, אליו ציפתה למכבי [[הפועל ירושלים]]. גם אותם מכבי עברה. בחצי הגמר ניצחה מכבי 3:0 בקלילות את [[הפועל מחנה יהודה]] החלשה, והעפילה לגמר לאחר שנת היעדרות. גמר [[גביע המדינה]], אשר נערך ב[[אצטדיון בלומפילד\|בלומפילד]], הפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי - [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]] ל[[דרבי]] לוהט. 22,000 צופים "פוצצו" את המגרש והגיעו לצפות ב[[דרבי]], שהתקיים לראשונה, מאז קום המדינה, במעמד מכובד זה (לפני קום המדינה, 4 משחקי גמר אירחו את שתי הקבוצות יחדיו, וכמות הזכיות בהם הייתה שווה). בטרם החל המשחק, התקיים טקס לזכרם של חללי מלחמת ששת הימים ודקת דומיה נערכה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1967%2F11%2F01&id=Ar00610&sk=BA3FA800 היום ־ גמר גביע המדינה בכדורגל], עיתון על המשמר, [[1 בנובמבר]] [[1967]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> [[אורי קדמי]], הצליח בדקה ה-27 להרעיד את בלומפילד כשהעלה את מכבי ליתרון. בדקה ה-62 הצליחה הפועל להשוות את התוצאה. לאחר 4 דקות בלבד מכבי עלתה שוב ליתרון משערו של [[רחמים טלבי]]. שער זה בישר את תוצאת המשחק - 2:1 למכבי, שזכתה בגביע בפעם ה13 בתולדותיה (מתוך 28 פעמים שהתקיימה התחרות!). נשיא המדינה, זלמן שזר, נשא דברים והעניק את הגביע ל[[:קטגוריה:קפטנים\|קפטן]] [[משה עסיס]], שהתכבד להניפו.		[[גביע המדינה]], כאמור התקיים במתכונתו העונתית השגרתית. את הטורניר התחילה מכבי בניצחון קליל מול [[הפועל קריית חיים]] בשיעור של 4:0. שלב שמינית הגמר זימן למכבי שוב מפגש קשה עם [[הפועל פתח תקווה]], ממנו יצאה מכבי כאשר ידה על העליונה והיא ניצחה 1:0 משער עצמי של [[הפועל פתח תקווה\|הפתח-תקוואים]]. משחק רבע הגמר נערך חודשים ארוכים לאחר מכן, כאמור בשל הקפאת משחקי הכדורגל במדינה, אליו ציפתה למכבי [[הפועל ירושלים]]. גם אותם מכבי עברה. בחצי הגמר ניצחה מכבי 3:0 בקלילות את [[הפועל מחנה יהודה]] החלשה, והעפילה לגמר לאחר שנת היעדרות. גמר [[גביע המדינה]], אשר נערך ב[[אצטדיון בלומפילד\|בלומפילד]], הפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי - [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]] ל[[דרבי]] לוהט. 22,000 צופים "פוצצו" את המגרש והגיעו לצפות ב[[דרבי]], שהתקיים לראשונה, מאז קום המדינה, במעמד מכובד זה (לפני קום המדינה, 4 משחקי גמר אירחו את שתי הקבוצות יחדיו, וכמות הזכיות בהם הייתה שווה). בטרם החל המשחק, התקיים טקס לזכרם של חללי מלחמת ששת הימים ודקת דומיה נערכה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1967%2F11%2F01&id=Ar00610&sk=BA3FA800 היום ־ גמר גביע המדינה בכדורגל], עיתון על המשמר, [[1 בנובמבר]] [[1967]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> [[אורי קדמי]], הצליח בדקה ה-27 להרעיד את בלומפילד כשהעלה את מכבי ליתרון. בדקה ה-62 הצליחה הפועל להשוות את התוצאה. לאחר 4 דקות בלבד מכבי עלתה שוב ליתרון משערו של [[רחמים טלבי]]. שער זה בישר את תוצאת המשחק - 2:1 למכבי, שזכתה בגביע בפעם ה13 בתולדותיה (מתוך 28 פעמים שהתקיימה התחרות!). נשיא המדינה, זלמן שזר, נשא דברים והעניק את הגביע ל[[:קטגוריה:כדורגל/קפטנים\|קפטן]] [[משה עסיס]], שהתכבד להניפו.

	==[[1966/68\|1968]] - לאחר 10 שנים - תואר האליפות האליפות שב ל[[אצטדיון המכביה\|מכביה]]==		==[[1966/68\|1968]] - לאחר 10 שנים - תואר האליפות האליפות שב ל[[אצטדיון המכביה\|מכביה]]==

אורן המתעפץ ב־07:27, 17 באפריל 2025

2025-04-17T07:27:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:27, 17 באפריל 2025
שורה 136:		שורה 136:

	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה \|תמונה=~~Moshe Asis Profile~~.jpg \|רוחב=250 \|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה \|תמונה=עונת 66-68 זכייה בגביע המדינה משה עסיס מניף את הגביע.jpg \|רוחב=250 \|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}
	מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.		מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.

אורן המתעפץ ב־13:37, 4 באוגוסט 2024

2024-08-04T13:37:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 4 באוגוסט 2024
שורה 5:		שורה 5:
	-->{{ניווט עמודים חדש		-->{{ניווט עמודים חדש
	\|עמוד קודם=שנות החמישים: תור הזהב הראשון (1949 - 1959)		\|עמוד קודם=שנות החמישים: תור הזהב הראשון (1949 - 1959)
	\|טקסט קודם=שנות החמישים: תור הזהב הראשון		\|טקסט מקשר קודם=שנות החמישים: תור הזהב הראשון
	\|עמוד הבא=שנות השבעים: תור הזהב השני (1969 - 1979)		\|עמוד הבא=שנות השבעים: תור הזהב השני (1969 - 1979)
	\|טקסט הבא=שנות השבעים: תור הזהב השני		\|טקסט מקשר הבא=שנות השבעים: תור הזהב השני
	}}<!--		}}<!--

אורן המתעפץ ב־13:35, 4 באוגוסט 2024

2024-08-04T13:35:50Z

הצגת שינויים

Kosh ב־09:09, 3 באוגוסט 2024

2024-08-03T09:09:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:09, 3 באוגוסט 2024
שורה 104:		שורה 104:
	\|צבע כותרת=כחול		\|צבע כותרת=כחול
	\|כותרת=[[1965/66]] - מקום שני וזכייה ראשונה ב[[אלוף האלופים]]{{אייקון זכיה\|מפעל=אלוף האלופים}}		\|כותרת=[[1965/66]] - מקום שני וזכייה ראשונה ב[[אלוף האלופים]]{{אייקון זכיה\|מפעל=אלוף האלופים}}
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=רפי לוי עם החולצה.jpg\|רוחב=200\|תיאור=[[רפי לוי]] מקבל את ה[[~~פורטל~~ מדי כדורגל\|מדים של מכבי]]}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=רפי לוי עם החולצה.jpg\|רוחב=200\|תיאור=[[רפי לוי]] מקבל את ה[[מדי כדורגל\|מדים של מכבי]]}}
	בתום [[1964/65\|העונה הקודמת]], הוכרז על שינוי בעמדת המאמן. [[ג'רי בית הלוי]] הודיע כי לא ימשיך יותר על הקווים ו[[אליעזר שפיגל]], מאמן ושחקן עבר ב[[מכבי פתח תקווה]] וגם אביו של שחקן הקבוצה באותה עת [[גיורא שפיגל]], מונה למחליפו.{{ש}}		בתום [[1964/65\|העונה הקודמת]], הוכרז על שינוי בעמדת המאמן. [[ג'רי בית הלוי]] הודיע כי לא ימשיך יותר על הקווים ו[[אליעזר שפיגל]], מאמן ושחקן עבר ב[[מכבי פתח תקווה]] וגם אביו של שחקן הקבוצה באותה עת [[גיורא שפיגל]], מונה למחליפו.{{ש}}
	את עונת [[1965/66]] פתחה מכבי, מחזיקת הגביע, ב[[אצטדיון רמת גן]] כאשר התחרתה עם [[הכח רמת גן]], אלופת המדינה, על תואר [[אלוף האלופים]]. בדקה ה-48 הובילה מכבי 2-0 משערים של [[דוד קרקו]] ו[[שלום שיקווה]], אך הכח רמת גן הצליחה להשוות עד לדקה ה-82. לאחר מכן, התפרצו בשנית אלפי האוהדים לדשא ושופט המשחק הודיע בלית ברירה על סיום ההתמודדות, ללא הכרעה. לבסוף הוחלט כי התואר ייזקף לזכות שתי הקבוצות ו[[אלוף האלופים]] לעונת [[1965/66]] הוכרז כתואר משותף של האלופה ומחזיקת הגביע.{{ש}}		את עונת [[1965/66]] פתחה מכבי, מחזיקת הגביע, ב[[אצטדיון רמת גן]] כאשר התחרתה עם [[הכח רמת גן]], אלופת המדינה, על תואר [[אלוף האלופים]]. בדקה ה-48 הובילה מכבי 2-0 משערים של [[דוד קרקו]] ו[[שלום שיקווה]], אך הכח רמת גן הצליחה להשוות עד לדקה ה-82. לאחר מכן, התפרצו בשנית אלפי האוהדים לדשא ושופט המשחק הודיע בלית ברירה על סיום ההתמודדות, ללא הכרעה. לבסוף הוחלט כי התואר ייזקף לזכות שתי הקבוצות ו[[אלוף האלופים]] לעונת [[1965/66]] הוכרז כתואר משותף של האלופה ומחזיקת הגביע.{{ש}}

Kosh ב־13:21, 27 באוגוסט 2022

2022-08-27T13:21:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:21, 27 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}
שורה 122:		שורה 122:
	לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.		לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.
	=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==		=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==
	ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]], באופן זמני.		ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]], באופן זמני.
	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}

Kosh ב־13:20, 27 באוגוסט 2022

2022-08-27T13:20:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:20, 27 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}
שורה 122:		שורה 122:
	לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.		לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.
	=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==		=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==
	ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]], באופן זמני.		ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]], באופן זמני.
	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}

Kosh: הוספת קישור למכבי "שמעון"

2022-08-26T15:28:22Z

הוספת קישור למכבי "שמעון"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 26 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "מכבי 'שמעון' תל אביב", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}

אורן המתעפץ: החלפת טקסט – "יאנגצ'יי" ב־"יאנגצ'י"

2022-08-25T06:33:49Z

החלפת טקסט – "יאנגצ'יי" ב־"יאנגצ'י"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:33, 25 באוגוסט 2022
שורה 152:		שורה 152:
	"תמונתו האחרונה" של הגביע}}{{ש}}		"תמונתו האחרונה" של הגביע}}{{ש}}
	במשחק חצי הגמר, המתינה למכבי אלופות הודו, [[מייסור הודו\|מייסור]], אשר סיימה במקום השני בבית המקביל. מכבי הגיעה למשחק עם הרכבה הטוב ביותר ולא ריחמה על יריבתה ההודית האומללה שנחשבה ליריבה חלשה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F29&id=Ar00500&sk=5A7F7048 מכבי תל־אביב דילגה בקלות למשחק הגמר :לאחר נצחון משכנע על אלופת הודו] עיתון מעריב, [[29 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כבר בדקה הראשונה, קבע [[גיורא שפיגל]] יתרון לזכותה של מכבי. בדקה ה-17 [[שלום שיקווה]] הכפיל את התוצאה. 10 דקות מאוחר יותר, [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]] נגע בתוך הרחבה בכדור בעזרת ידו, והשופט שרק לבעיטת עונשין מאחד-עשר מטרים (החלטה שגרמה למורת רוח בקרב הצהובים), אותה ניצלו ההודים וצימקו את התוצאה. בדקה ה-58, מכבי השכילו לכבוש את שערה השלישי - מרגליו של [[יוסי כהן]] המחליף. בדקה ה-71, התוצאה כבר הייתה 4-1, לאחר נגיחה מוצלחת של [[גיורא שפיגל]] אל תוך השער. בדקה ה-78 התכבד גם [[רחמים טלבי]] להצטרף לרשימת הכובשים, והעלה את מכבי ל-5:1. את שערה השישי של מכבי, כבש לא אחר מ[[גיורא שפיגל]], שהשלים שלושער, שהעלה את מניין הכיבושים שלו בטורניר לשישה שערים. שער זה חתם את תוצאת המשחק, [[משחק: 28-01-1969 מייסור הודו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|6:1 לזכות מכבי]], שהעפילה לגמר גביע אסיה לאחר ניצחון חד וחלק.{{ש}}		במשחק חצי הגמר, המתינה למכבי אלופות הודו, [[מייסור הודו\|מייסור]], אשר סיימה במקום השני בבית המקביל. מכבי הגיעה למשחק עם הרכבה הטוב ביותר ולא ריחמה על יריבתה ההודית האומללה שנחשבה ליריבה חלשה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F29&id=Ar00500&sk=5A7F7048 מכבי תל־אביב דילגה בקלות למשחק הגמר :לאחר נצחון משכנע על אלופת הודו] עיתון מעריב, [[29 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כבר בדקה הראשונה, קבע [[גיורא שפיגל]] יתרון לזכותה של מכבי. בדקה ה-17 [[שלום שיקווה]] הכפיל את התוצאה. 10 דקות מאוחר יותר, [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]] נגע בתוך הרחבה בכדור בעזרת ידו, והשופט שרק לבעיטת עונשין מאחד-עשר מטרים (החלטה שגרמה למורת רוח בקרב הצהובים), אותה ניצלו ההודים וצימקו את התוצאה. בדקה ה-58, מכבי השכילו לכבוש את שערה השלישי - מרגליו של [[יוסי כהן]] המחליף. בדקה ה-71, התוצאה כבר הייתה 4-1, לאחר נגיחה מוצלחת של [[גיורא שפיגל]] אל תוך השער. בדקה ה-78 התכבד גם [[רחמים טלבי]] להצטרף לרשימת הכובשים, והעלה את מכבי ל-5:1. את שערה השישי של מכבי, כבש לא אחר מ[[גיורא שפיגל]], שהשלים שלושער, שהעלה את מניין הכיבושים שלו בטורניר לשישה שערים. שער זה חתם את תוצאת המשחק, [[משחק: 28-01-1969 מייסור הודו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|6:1 לזכות מכבי]], שהעפילה לגמר גביע אסיה לאחר ניצחון חד וחלק.{{ש}}
	משחק הגמר הפגיש בין מכבי ל[[יאנגצ'יי]], אלופת דרום קוריאה, שיחד עם מכבי סומנה עוד בטרם החל הטורניר, ובמהלכו, כפייבוריטית לזכייה בגביע.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F15&id=Ar00500&sk=826799E2 אלופות ישראל , איראן וקוריאה הן המועמדות לזכיה בגביע אסיה] עיתון מעריב, [[15 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref><ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F21&id=Ar00510&sk=3C4CC011 באנגקוק פוסט‭:"‬ מכבי תל־אביב ואלופת קוריאה יהיו בגמר] עיתון מעריב, [[21 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> המשחק היה שקול ושתי ההגנות הצליחו לבלום את התקפות היריבה. בנוסף לכך, שער חוקי של [[שלום שיקווה]] נפסל בטענת עבירה שלא הייתה. לבסוף, שרק השופט לסיום 90 דקות המשחק כאשר גורל האלופה טרם הוכרע וההארכה יצאה לדרך. בדקה ה-112, כבש [[דרור בר נור]] את השער אשר הביא לסופו של המותחן ובישר את בשורת [[משחק: 30-01-1969 יאנגצ'יי נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|הניצחון של מכבי]] - אלופת אסיה לעונת [[1968/69\|1969]]!{{ש}}		משחק הגמר הפגיש בין מכבי ל[[יאנגצ'י]], אלופת דרום קוריאה, שיחד עם מכבי סומנה עוד בטרם החל הטורניר, ובמהלכו, כפייבוריטית לזכייה בגביע.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F15&id=Ar00500&sk=826799E2 אלופות ישראל , איראן וקוריאה הן המועמדות לזכיה בגביע אסיה] עיתון מעריב, [[15 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref><ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F21&id=Ar00510&sk=3C4CC011 באנגקוק פוסט‭:"‬ מכבי תל־אביב ואלופת קוריאה יהיו בגמר] עיתון מעריב, [[21 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> המשחק היה שקול ושתי ההגנות הצליחו לבלום את התקפות היריבה. בנוסף לכך, שער חוקי של [[שלום שיקווה]] נפסל בטענת עבירה שלא הייתה. לבסוף, שרק השופט לסיום 90 דקות המשחק כאשר גורל האלופה טרם הוכרע וההארכה יצאה לדרך. בדקה ה-112, כבש [[דרור בר נור]] את השער אשר הביא לסופו של המותחן ובישר את בשורת [[משחק: 30-01-1969 יאנגצ'י נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|הניצחון של מכבי]] - אלופת אסיה לעונת [[1968/69\|1969]]!{{ש}}
	החגיגות של שחקני מכבי היו גדולות ושמחות, כאשר שמפניה נשפכה לתוך הגביע והשיא היה קבלת מברקו של ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שבירך את האלופים הטריים.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1969%2F01%2F31&id=Ar00108&sk=F313FD84 מכבי ת"א זכה בגביע אסיה לאלופות - ניצח את קוריאה ‭0:1‬] עיתון דבר, [[31 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כאשר נחתו השחקנים בארץ, ציפו להם המונים בנמל התעופה, אשר הרעיפו עליהם אהבה, שרו שירי ניצחון וכיבדו אותם בזרי פרחים. לאחר מכן, החלו לנאום מספר מכובדים. גביע הכסף דמוי הקערה בו זכתה מכבי, לא הצליח לשרוד את חגיגות ההמונים סביבו והוא נשבר לשני חלקים.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F02%2F03&id=Ar00502&sk=CE1A5663 מירמוביץ: השקט הנפשי והמשחק המחושב של מכבי - הכריעו את האסיאנים המסוכנים] עיתון מעריב, [[3 בפברואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref>		החגיגות של שחקני מכבי היו גדולות ושמחות, כאשר שמפניה נשפכה לתוך הגביע והשיא היה קבלת מברקו של ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שבירך את האלופים הטריים.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1969%2F01%2F31&id=Ar00108&sk=F313FD84 מכבי ת"א זכה בגביע אסיה לאלופות - ניצח את קוריאה ‭0:1‬] עיתון דבר, [[31 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כאשר נחתו השחקנים בארץ, ציפו להם המונים בנמל התעופה, אשר הרעיפו עליהם אהבה, שרו שירי ניצחון וכיבדו אותם בזרי פרחים. לאחר מכן, החלו לנאום מספר מכובדים. גביע הכסף דמוי הקערה בו זכתה מכבי, לא הצליח לשרוד את חגיגות ההמונים סביבו והוא נשבר לשני חלקים.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F02%2F03&id=Ar00502&sk=CE1A5663 מירמוביץ: השקט הנפשי והמשחק המחושב של מכבי - הכריעו את האסיאנים המסוכנים] עיתון מעריב, [[3 בפברואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref>
	}}<!--		}}<!--

אורן המתעפץ ב־23:03, 14 בנובמבר 2020

2020-11-14T23:03:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:03, 15 בנובמבר 2020
שורה 149:		שורה 149:
	כאמור, לאחר הזכייה ב[[ליגת העל\|אליפות]] בעונת [[1966/68]], קיבלה מכבי את הזכות לשמש כנציגת ישראל ב[[גביע אסיה לאלופות\|גביע אסיה]]. הטורניר התקיים בינואר [[1969]], בעיר בנגקוק - בירת תאילנד. מכבי הוגרלה לשלב הבתים יחד עם הקבוצות: [[טוקיו קוג'יו]] אלופת יפן, [[קאולון הונג קונג\|קאולון מוטור באס]] אלופת הונג קונג, [[פראק\|פראק .F.A]] אלופת מלזיה ו[[משטרת טהרן]] אלופת איראן.{{ש}}		כאמור, לאחר הזכייה ב[[ליגת העל\|אליפות]] בעונת [[1966/68]], קיבלה מכבי את הזכות לשמש כנציגת ישראל ב[[גביע אסיה לאלופות\|גביע אסיה]]. הטורניר התקיים בינואר [[1969]], בעיר בנגקוק - בירת תאילנד. מכבי הוגרלה לשלב הבתים יחד עם הקבוצות: [[טוקיו קוג'יו]] אלופת יפן, [[קאולון הונג קונג\|קאולון מוטור באס]] אלופת הונג קונג, [[פראק\|פראק .F.A]] אלופת מלזיה ו[[משטרת טהרן]] אלופת איראן.{{ש}}
	את המשחקים פתחה מכבי ב[[משחק: 15-01-1969 טוקיו קוג'יו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|ניצחון 3:2]] על [[טוקיו קוג'יו]] היפנית. היפנים עלו לראשונה ליתרון, אלא שסמוך לירידה להפסקה הצליחה מכבי להשוות משער של [[משה עסיס]]. בדקה ה-63 מכבי עלתה ליתרון לאחר שער של [[גיורא שפיגל]]. בדקה ה-68 כבר הייתה התוצאה 3:1 למכבי, כאשר [[שלום שיקווה]] הגדיל את יתרונם של הצהובים. פנדל מוצלח של היפנים קבע 3:2 והצליח לגרום למתח בדקות האחרונות של המשחק, אך לבסוף תוצאת המשחק נותרה בעינה ומכבי פתחה את המשחקים ברגל ימין. המשחק השני נערך 4 ימים לאחר מכן ובו [[משחק: 19-01-1969 קאולון הונג קונג נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|ניצחה מכבי בשיעור של 5:0]] את [[קאולון מוטור באס]] החלשה מהונג קונג. [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] כבשו צמד כ"א ו[[שלום שיקווה]] הסתפק בשער אחד. במשחק השלישי קטעה [[פראק .F.A]] המלזית את מאזנה המושלם של מכבי והמשחק נגמר [[משחק: 22-01-1969 פראק נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|בתוצאת תיקו (1:1)]]. לזכות מכבי כבש [[יוסי כהן]]. המשחק האחרון במסגרת שלב הבתים הפגיש בין מכבי ו[[משטרת טהרן]] האיראנית, למשחק מכריע על זהות המעפילה לחצי הגמר, כאשר למכבי תוצאת תיקו מספיקה כדי להמשיך בטורניר. ואכן, [[משחק: 26-01-1969 משטרת טהרן נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|תוצאת המשחק - 0:0]] הבטיחה את העפלתה של מכבי לחצי הגמר, מהמקום הראשון בבית (למכבי ול[[טוקיו קוג'יו]] היפנית היו מספר נקודות זהה, אך לזכות מכבי עמד יחס שערים עדיף משל היפנים).{{ש}}		את המשחקים פתחה מכבי ב[[משחק: 15-01-1969 טוקיו קוג'יו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|ניצחון 3:2]] על [[טוקיו קוג'יו]] היפנית. היפנים עלו לראשונה ליתרון, אלא שסמוך לירידה להפסקה הצליחה מכבי להשוות משער של [[משה עסיס]]. בדקה ה-63 מכבי עלתה ליתרון לאחר שער של [[גיורא שפיגל]]. בדקה ה-68 כבר הייתה התוצאה 3:1 למכבי, כאשר [[שלום שיקווה]] הגדיל את יתרונם של הצהובים. פנדל מוצלח של היפנים קבע 3:2 והצליח לגרום למתח בדקות האחרונות של המשחק, אך לבסוף תוצאת המשחק נותרה בעינה ומכבי פתחה את המשחקים ברגל ימין. המשחק השני נערך 4 ימים לאחר מכן ובו [[משחק: 19-01-1969 קאולון הונג קונג נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|ניצחה מכבי בשיעור של 5:0]] את [[קאולון מוטור באס]] החלשה מהונג קונג. [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] כבשו צמד כ"א ו[[שלום שיקווה]] הסתפק בשער אחד. במשחק השלישי קטעה [[פראק .F.A]] המלזית את מאזנה המושלם של מכבי והמשחק נגמר [[משחק: 22-01-1969 פראק נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|בתוצאת תיקו (1:1)]]. לזכות מכבי כבש [[יוסי כהן]]. המשחק האחרון במסגרת שלב הבתים הפגיש בין מכבי ו[[משטרת טהרן]] האיראנית, למשחק מכריע על זהות המעפילה לחצי הגמר, כאשר למכבי תוצאת תיקו מספיקה כדי להמשיך בטורניר. ואכן, [[משחק: 26-01-1969 משטרת טהרן נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|תוצאת המשחק - 0:0]] הבטיחה את העפלתה של מכבי לחצי הגמר, מהמקום הראשון בבית (למכבי ול[[טוקיו קוג'יו]] היפנית היו מספר נקודות זהה, אך לזכות מכבי עמד יחס שערים עדיף משל היפנים).{{ש}}
	{{תמונה\|תמונה=גביע אסיה 2\|רוחב=200\|תיאור=קבלת הפנים בשדה התעופה{{ש}}		{{תמונה\|תמונה=גביע אסיה 2.jpg\|רוחב=200\|תיאור=קבלת הפנים בשדה התעופה{{ש}}
	"תמונתו האחרונה" של הגביע}}{{ש}}		"תמונתו האחרונה" של הגביע}}{{ש}}
	במשחק חצי הגמר, המתינה למכבי אלופות הודו, [[מייסור הודו\|מייסור]], אשר סיימה במקום השני בבית המקביל. מכבי הגיעה למשחק עם הרכבה הטוב ביותר ולא ריחמה על יריבתה ההודית האומללה שנחשבה ליריבה חלשה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F29&id=Ar00500&sk=5A7F7048 מכבי תל־אביב דילגה בקלות למשחק הגמר :לאחר נצחון משכנע על אלופת הודו] עיתון מעריב, [[29 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כבר בדקה הראשונה, קבע [[גיורא שפיגל]] יתרון לזכותה של מכבי. בדקה ה-17 [[שלום שיקווה]] הכפיל את התוצאה. 10 דקות מאוחר יותר, [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]] נגע בתוך הרחבה בכדור בעזרת ידו, והשופט שרק לבעיטת עונשין מאחד-עשר מטרים (החלטה שגרמה למורת רוח בקרב הצהובים), אותה ניצלו ההודים וצימקו את התוצאה. בדקה ה-58, מכבי השכילו לכבוש את שערה השלישי - מרגליו של [[יוסי כהן]] המחליף. בדקה ה-71, התוצאה כבר הייתה 4-1, לאחר נגיחה מוצלחת של [[גיורא שפיגל]] אל תוך השער. בדקה ה-78 התכבד גם [[רחמים טלבי]] להצטרף לרשימת הכובשים, והעלה את מכבי ל-5:1. את שערה השישי של מכבי, כבש לא אחר מ[[גיורא שפיגל]], שהשלים שלושער, שהעלה את מניין הכיבושים שלו בטורניר לשישה שערים. שער זה חתם את תוצאת המשחק, [[משחק: 28-01-1969 מייסור הודו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|6:1 לזכות מכבי]], שהעפילה לגמר גביע אסיה לאחר ניצחון חד וחלק.{{ש}}		במשחק חצי הגמר, המתינה למכבי אלופות הודו, [[מייסור הודו\|מייסור]], אשר סיימה במקום השני בבית המקביל. מכבי הגיעה למשחק עם הרכבה הטוב ביותר ולא ריחמה על יריבתה ההודית האומללה שנחשבה ליריבה חלשה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F01%2F29&id=Ar00500&sk=5A7F7048 מכבי תל־אביב דילגה בקלות למשחק הגמר :לאחר נצחון משכנע על אלופת הודו] עיתון מעריב, [[29 בינואר]] [[1969]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> כבר בדקה הראשונה, קבע [[גיורא שפיגל]] יתרון לזכותה של מכבי. בדקה ה-17 [[שלום שיקווה]] הכפיל את התוצאה. 10 דקות מאוחר יותר, [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]] נגע בתוך הרחבה בכדור בעזרת ידו, והשופט שרק לבעיטת עונשין מאחד-עשר מטרים (החלטה שגרמה למורת רוח בקרב הצהובים), אותה ניצלו ההודים וצימקו את התוצאה. בדקה ה-58, מכבי השכילו לכבוש את שערה השלישי - מרגליו של [[יוסי כהן]] המחליף. בדקה ה-71, התוצאה כבר הייתה 4-1, לאחר נגיחה מוצלחת של [[גיורא שפיגל]] אל תוך השער. בדקה ה-78 התכבד גם [[רחמים טלבי]] להצטרף לרשימת הכובשים, והעלה את מכבי ל-5:1. את שערה השישי של מכבי, כבש לא אחר מ[[גיורא שפיגל]], שהשלים שלושער, שהעלה את מניין הכיבושים שלו בטורניר לשישה שערים. שער זה חתם את תוצאת המשחק, [[משחק: 28-01-1969 מייסור הודו נגד מכבי תל אביב - גביע אסיה לאלופות\|6:1 לזכות מכבי]], שהעפילה לגמר גביע אסיה לאחר ניצחון חד וחלק.{{ש}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:20, 1 ביולי 2025
שורה 139:		שורה 139:
	מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.		מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.

	[[גביע המדינה]], כאמור התקיים במתכונתו העונתית השגרתית. את הטורניר התחילה מכבי בניצחון קליל מול [[הפועל קריית חיים]] בשיעור של 4:0. שלב שמינית הגמר זימן למכבי שוב מפגש קשה עם [[הפועל פתח תקווה]], ממנו יצאה מכבי כאשר ידה על העליונה והיא ניצחה 1:0 משער עצמי של [[הפועל פתח תקווה\|הפתח-תקוואים]]. משחק רבע הגמר נערך חודשים ארוכים לאחר מכן, כאמור בשל הקפאת משחקי הכדורגל במדינה, אליו ציפתה למכבי [[הפועל ירושלים]]. גם אותם מכבי עברה. בחצי הגמר ניצחה מכבי 3:0 בקלילות את [[הפועל מחנה יהודה]] החלשה, והעפילה לגמר לאחר שנת היעדרות. גמר [[גביע המדינה]], אשר נערך ב[[אצטדיון בלומפילד\|בלומפילד]], הפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי - [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]] ל[[דרבי]] לוהט. 22,000 צופים "פוצצו" את המגרש והגיעו לצפות ב[[דרבי]], שהתקיים לראשונה, מאז קום המדינה, במעמד מכובד זה (לפני קום המדינה, 4 משחקי גמר אירחו את שתי הקבוצות יחדיו, וכמות הזכיות בהם הייתה שווה). בטרם החל המשחק, התקיים טקס לזכרם של חללי מלחמת ששת הימים ודקת דומיה נערכה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1967%2F11%2F01&id=Ar00610&sk=BA3FA800 היום ־ גמר גביע המדינה בכדורגל], עיתון על המשמר, [[1 בנובמבר]] [[1967]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> [[אורי קדמי]], הצליח בדקה ה-27 להרעיד את בלומפילד כשהעלה את מכבי ליתרון. בדקה ה-62 הצליחה הפועל להשוות את התוצאה. לאחר 4 דקות בלבד מכבי עלתה שוב ליתרון משערו של [[רחמים טלבי]]. שער זה בישר את תוצאת המשחק - 2:1 למכבי, שזכתה בגביע בפעם ה13 בתולדותיה (מתוך 28 פעמים שהתקיימה התחרות!). נשיא המדינה, זלמן שזר, נשא דברים והעניק את הגביע ל[[:קטגוריה:קפטנים\|קפטן]] [[משה עסיס]], שהתכבד להניפו.		[[גביע המדינה]], כאמור התקיים במתכונתו העונתית השגרתית. את הטורניר התחילה מכבי בניצחון קליל מול [[הפועל קריית חיים]] בשיעור של 4:0. שלב שמינית הגמר זימן למכבי שוב מפגש קשה עם [[הפועל פתח תקווה]], ממנו יצאה מכבי כאשר ידה על העליונה והיא ניצחה 1:0 משער עצמי של [[הפועל פתח תקווה\|הפתח-תקוואים]]. משחק רבע הגמר נערך חודשים ארוכים לאחר מכן, כאמור בשל הקפאת משחקי הכדורגל במדינה, אליו ציפתה למכבי [[הפועל ירושלים]]. גם אותם מכבי עברה. בחצי הגמר ניצחה מכבי 3:0 בקלילות את [[הפועל מחנה יהודה]] החלשה, והעפילה לגמר לאחר שנת היעדרות. גמר [[גביע המדינה]], אשר נערך ב[[אצטדיון בלומפילד\|בלומפילד]], הפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי - [[מכבי תל אביב]] ו[[הפועל תל אביב]] ל[[דרבי]] לוהט. 22,000 צופים "פוצצו" את המגרש והגיעו לצפות ב[[דרבי]], שהתקיים לראשונה, מאז קום המדינה, במעמד מכובד זה (לפני קום המדינה, 4 משחקי גמר אירחו את שתי הקבוצות יחדיו, וכמות הזכיות בהם הייתה שווה). בטרם החל המשחק, התקיים טקס לזכרם של חללי מלחמת ששת הימים ודקת דומיה נערכה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1967%2F11%2F01&id=Ar00610&sk=BA3FA800 היום ־ גמר גביע המדינה בכדורגל], עיתון על המשמר, [[1 בנובמבר]] [[1967]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> [[אורי קדמי]], הצליח בדקה ה-27 להרעיד את בלומפילד כשהעלה את מכבי ליתרון. בדקה ה-62 הצליחה הפועל להשוות את התוצאה. לאחר 4 דקות בלבד מכבי עלתה שוב ליתרון משערו של [[רחמים טלבי]]. שער זה בישר את תוצאת המשחק - 2:1 למכבי, שזכתה בגביע בפעם ה13 בתולדותיה (מתוך 28 פעמים שהתקיימה התחרות!). נשיא המדינה, זלמן שזר, נשא דברים והעניק את הגביע ל[[:קטגוריה:כדורגל/קפטנים\|קפטן]] [[משה עסיס]], שהתכבד להניפו.

	==[[1966/68\|1968]] - לאחר 10 שנים - תואר האליפות האליפות שב ל[[אצטדיון המכביה\|מכביה]]==		==[[1966/68\|1968]] - לאחר 10 שנים - תואר האליפות האליפות שב ל[[אצטדיון המכביה\|מכביה]]==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:27, 17 באפריל 2025
שורה 136:		שורה 136:

	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה \|תמונה=~~Moshe Asis Profile~~.jpg \|רוחב=250 \|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה \|תמונה=עונת 66-68 זכייה בגביע המדינה משה עסיס מניף את הגביע.jpg \|רוחב=250 \|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}
	מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.		מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על [[מכבי נתניה]] והביסה אותה 5:0 (מצמדים של [[משה עסיס]] ו[[גיורא שפיגל]] ושער של [[אלי סנדלר]]). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני [[צבי ארליך]], מונה [[ישראל חליבנר]], שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער [[רחמים טלבי\|טלבי]] ופנדל שנוי במחלוקת של [[גיורא שפיגל\|שפיגל]]. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב [[שמשון תל אביב]] ושוערה המפורסם, יעקב חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת [[1960]] למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת ל[[מכבי חיפה]] למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול [[הפועל פתח תקווה]]. במהלך משחק זה נתן [[גיורא שפיגל]] את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של [[הפועל פתח תקווה\|"המלאבסים"]] וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את [[הפועל תל אביב\|הפועל]] ב[[דרבי]] השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D מלחמת ששת הימים], הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:21, 27 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}
שורה 122:		שורה 122:
	לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.		לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.
	=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==		=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==
	ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[~~מכבי תל אביב (נוער)\|~~:קטגוריה:קבוצות נוער]], באופן זמני.		ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[:קטגוריה:קבוצות נוער\|קבוצת הנוער]], באופן זמני.
	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:20, 27 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}
שורה 122:		שורה 122:
	לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.		לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.
	=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==		=="מרד השחקנים" ופיטוריו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]]==
	ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[מכבי תל אביב (נוער)\|~~קבוצת הנוער~~]], באופן זמני.		ערב פתיחת [[1966/68\|עונת 68']], עזב [[אליעזר שפיגל]] את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F07&id=Ar02100&sk=98ED26EA סכסוך חמור פרץ בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב], עיתון מעריב, [[7 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, [[משה עסיס]] ו[[רחמים טלבי]] הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם [[ניסים בכר]] לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם [[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]]), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה.<ref>[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F13&id=Ar02100&sk=7D8FFD85 באימון שקיים היום המאמן אליעזר שפיגל הגיע הסכסוך לשיאו], עיתון מעריב, [[13 בספטמבר]] [[1966]], באתר עיתונות יהודית היסטורית</ref> לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של [[אליעזר שפיגל\|"לייזי"]] תפס [[צבי ארליך]], מ[[מכבי תל אביב (נוער)\|:קטגוריה:קבוצות נוער]], באופן זמני.
	==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==		==[[1966/67\|1967]] - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה==
	{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}		{{תמונה\|תמונה=Moshe Asis Profile.jpg\|רוחב=250\|\|תיאור=[[משה עסיס]] מניף את [[גביע המדינה]]}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 26 באוגוסט 2022
שורה 82:		שורה 82:
	\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}		\|תוכן={{תמונה\|תמונה=גביע 1964.jpeg\|רוחב=300\|תיאור="תינוקות [[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]]" עם הגביע}}
	[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}		[[1963/64\|עונת 64']] הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שיעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת ה[[דרבי\|דרבים]], [[משחק: 07-12-1963 הפועל תל אביב נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית\|הפסידה מכבי 2:0]] ל[[הפועל תל אביב\|הפועל]] בסיבוב הראשון, וסיימה ב[[משחק: 09-05-1964 מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב - ליגה לאומית\|תוצאת תיקו 1:1]], בסיבוב השני. [[אצטדיון בלומפילד]], אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם [[אצטדיון המכביה]]. האלופה בעונה זו הייתה [[הפועל רמת גן]], שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.{{ש}}
	עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "מכבי 'שמעון' תל אביב", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}		עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות [[מכבי תל אביב (נוער)\|קבוצת הנוער]] של המועדון (שנקראה באותם ימים "[[מכבי "שמעון"\|מכבי 'שמעון' תל אביב]]", על שמו של מאמן הנוער הוותיק [[שמעון לייזרוביץ]]), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה [[ג'רי בית הלוי]], מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F אסון מינכן], תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים בחבורת "התינוקות" היו: [[גיורא שפיגל]], [[מיקו בלו]], [[צביקה רוזן\|צבי רוזן]], [[אורי קדמי]] ו[[דויד לוי\|דוד לוי]], אליהם נוספו גם [[דוד קרקו]] ו[[רחמים טלבי]] מ[[גדנ"ע יהודה]] ו[[הפועל יפו]] (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנים הבאות והיוו חלק הארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.{{ש}}
	[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:		[[ג'רי בית הלוי\|ג'רי]] בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים:
	{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}		{{ציטוט\|ציטוט=ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'\|מצוטט=ג'רי בית הלוי}}