|
|
| (218 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| <div class="imo-profile-page-container">
| | {{מפעל כדורעף |
| <div class="imo-banner-container">
| | |שם מפעל=ליגת העל |
| <div class="imo-image-container">
| | |שמות נוספים=הליגה הארצית^1956^1959, הליגה הלאומית^1960^1999 |
| [[קובץ:הנצחה- דניאל קסטיאל.jpg]]
| | |עמוד מפעל מרכז=כדורעף: הליגה הראשונה בכדורעף |
| </div>
| | |שם מפעל מרכז=הליגה הראשונה בכדורעף |
| | | |שנת תחילת שם נוכחי=2000 |
| <div class="imo-summary-text">
| | |שנת הקמה=1956 |
| <h2>דניאל קסטיאל</h2>
| | |מספר משתתפות=10 |
| <span class="imo-summary-title">ת. לידה</span> {{המרות/המרות תאריך/תאריך מלא לפורמט הצגה| תאריך=1999-01-03| ללא לינקים=ללא}}{{ש}}
| | |ארגון=איגוד הכדורעף בישראל |
| <span class="imo-summary-title">ת. פטירה</span> {{המרות/המרות תאריך/תאריך מלא לפורמט הצגה| תאריך=2023-10-11| ללא לינקים=ללא}}{{ש}}
| | |פתיח=[[כדורעף: הליגה הראשונה בכדורעף|הליגה הראשונה בכדורעף]] נקראית "ליגת העל" החל משנת [[2000]], וזאת לאחר שנקראה בעבר "הליגה הארצית" ו"[[כדורעף: הליגה הלאומית|הליגה הלאומית]]". הליגה משוחקת לרוב בשני סיבובים (בית-חוץ), ולאחר מכן מתקיים שלב הפלייאוף. |
| <span class="imo-summary-title">נפל במסגרת</span> מלחמת חרבות ברזל
| | }} |
| </div>
| |
| </div>
| |
| <div class="imo-paragraph">
| |
| <h3><span class="imo-title-decorator"></span><span class="imo-title-decorator"></span>על דניאל</h3>
| |
| דניאל קסטיאל, לוחם מגלן מיחידת הקומנדו, בן 24 בנופלו. גויס למילואים ביום שבת 7.10 ונפל בקרב יחד עם חברו הטוב איתי מורנו הי"ד, ב11.10 ביתקלות עם מחבלים בחוף זיקים, כאשר חיפו ראשונים אל מול האש שהכח שלהם קיבל.
| |
| | |
| דניאל השאיר אחריו בת זוג, הורים, ארבעה אחים, שני אחיינים והמון חברים קרובים- לכולם נתן את התחושה שהוא החבר/האח/הבן אדם הכי קרוב.
| |
| | |
| דניאל התגורר בבית שמש, אהב את העיר בפרט ואת המדינה בכלל- לא היה צריך וויז בנסיעות איתו. הוא אף הספיק לטייל הרבה בעולם מאז שחרורו. דניאל אהב אדם ותמיד היו חיוכים סביבו, הוא ניחן ביכולות גבוהות בכל דבר שהתעסק בו ואת הכל עשה בצניעות מוסוות בחיוך ובהומור ששמור רק לו.
| |
| | |
| מאז ומתמיד ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי בצבא, שום דבר לא עצר בעדו. לפני הצבא הוא הלך למכינה קדם צבאית, ולאחר מכן למיונים ליחידות מובחרות. דניאל התקבל למגלן ומאז הוא היחידה והצוות הם חלק בלתי נפרד ממנו.
| |
| דניאל השתתף בכל מבצע והגיע לכל מילואים. תמיד היה הראשון לקפוץ, הראשון ללכת, כמו ביום לכתו בקרב בזיקים.
| |
| | |
| קסטיאל, גיבור ישראל, שמכבי נכחה ברוחו ובראשו כל הזמן, אחד מאיתנו.
| |
| נזכור וננציח לעד. יהי זכרו ברוך.
| |
| </div>
| |
| | |
| <div class="imo-paragraph">
| |
| <h3><span class="imo-title-decorator"></span><span class="imo-title-decorator"></span>דניאל ומכבי</h3>
| |
| מהילדות דרך כל חייו, דניאל אהב מאוד ספורט וכדורגל בפרט.
| |
| קבוצתו האהובה מכל הייתה מכבי. דניאל ירש את האהבה לקבוצה מאחיו הגדול יוני. מגיל צעיר כל משחק עבורו, בין אם זה בבלומפילד, בטדי או בטלוויזיה היה ארוע חשוב שדוחה כל דבר אחר.
| |
| | |
| אנחנו החברים, היינו נוסעים ביחד למשחקים, ויושבים קצת לפני המשחק בחנייה הקבועה כדי שלא נגיע ונחפש חניות. אם היינו מגיעים עם הרכב שלו, הוא היה מוציא לנו מאחורה כיסאות חוף ושולחן ויושבים כמו מלכים, שותים ושרים את השירים...
| |
| | |
| בכל יום הולדת לא הייתה שאלה באיזה צבע הבלונים יהיו... הצבעים היו החיצוניות לפנימיות של מכביסט. "להיות מכביסט זה תמיד להיות ראשון, תמיד לנצח, להיות הכי טוב, לעזור לחלש ממני ולכל אדם, להיות רעב לעוד ולתת מעצמי כל מה שאני יכול עבור הצלחת הקבוצה״(דן גלזר). כל מילה פה מתארת את דניאל. דניאל היה מכביסט.
| |
| | |
| לדניאל היה את אותו הצעיף עליו שמר בקנאות מגיל מאוד צעיר, בכל משחק היה מתגאה בפז"ם של צעיף המזל שלו שביום יום היה תלוי בחדרו. דניאל אף נקבר ביחד עם הצעיף שכל כך אהב.
| |
| | |
| החיסרון שלו יורגש בכל מקום, על אחת כמה וכמה במגרש. ביציע. נתגעגע לחגיגות השערים המתפרצות שלו ביציע, ונקווה שהוא יחגוג איתנו עוד הרבה מלמעלה, עם צעיף המזל והחיוך הנצחי.
| |
| </div>
| |
| </div>
| |
.jpg)
זכיה