גביע יד לעשרה
מתוך מכביפדיה

גביע יד לעשרה

גביע יד לעשרה מפעלים.jpeg

רקע: "גביע יד לעשרה" הוא גביע של מרכז מכבי שנערך לזכרם של עשרת חללי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב במלחמת יום העצמאות: שמשון רוזי (נהרג בתאונת דרכים בעת טיהור כביש חיפה), נתן פנץ (נפל בהתקפה על יפו), אברהם גלברד (נפל בנגב), חיים גולדשטיין (נפל בנגב), אריה שרוני (נפל בדרך מגוש עציון לירושלים), מאיר מנדלסון (נפל ליד קיבוץ רמת הכובש), יוסף ישראלי (נפל ליד הרצליה), שלמה ציטרין (נפל בקרב על אשדוד), ברוך פויר המאמן (נפל ליד נתניה) ואריה גיסין (נפל בנגב).

הניצחונות הגדולים
עונהיריבהשלבתוצאהקישור
1950/51מכבי ראשון לציוןשלב הבתים - מחזור 10:8המשחק
1950/51מכבי נתניהשלב הבתים - מחזור 51:6המשחק
1950/51מכבי יפוחצי גמר - משחק 11:5המשחק
1950/51מכבי רחובותשלב הבתים - מחזור 31:5המשחק
1950/51מכבי פתח תקווהשלב הבתים - מחזור 41:3המשחק
1950/51מכבי חיפהשלב הבתים - מחזור 21:3המשחק
1950/51מכבי יפוחצי גמר - משחק 20:2המשחק
ההפסדים הגדולים
עונהיריבהשלבתוצאהקישור

גביע יד לעשרה

ותיקי מכבי יד לעשרה.jpg

ותיקי מכבי נושאים את גביע "יד לעשרה"

גביע "יד לעשרה" היה טורניר כדורגל ישראלי של קבוצות מרכז מכבי לזכרם של עשרת כדורגלני מכבי תל אביב שנפלו במלחמת העצמאות של ישראל: שמשון רוזי (על שמו של שמשון ז"ל, נקראה קבוצת הכדורגל שמשון תל אביב), נתן פנץ, אברהם גלברד, חיים גולדשטיין, אריה שרוני, מנדלסון, יוסף ישראלי, שלמה ציטרין, ברוך פויר ואריה גיסין.

התחרות התקיימה במשך שנתיים (עונות 1949/50 ו-1950/51), אולם רק בשנתו הראשונה הגיע לסיום והוכרזה זוכה.

היסטוריה

גביע יד לעשרה.jpg

גביע "יד לעשרה" המוצב ב"מוזיאון מכבי" שבכפר המכביה

גביע יד לעשרה התקיים פעמיים במהלך ההיסטוריה:

בפעם הראשונה

עיתון לאחר הזכיה בגמר גביע יד לעשרה 1949.jpg

התקיים הטורניר בשנת 1949 בהשתתפותן של שמונה קבוצות מכבי: מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון, במהלכו זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחונה בתוצאה 0:1 את מכבי רחובות.

בפעם השנייה

יצאה לדרך התחרות ב-24 לפברואר 1951 והפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות, ביניהן גם קבוצות אגודת בית"ר.
הקבוצות שהתחרו בו היו: מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי חיפה, מכבי רחובות, מכבי ראשון לציון, מכבי נס ציונה, בית"ר תל אביב, מכבי ירושלים, בית"ר ירושלים, מכבי באר שבע, מכבי רמת גן, מכבי יפו, מכבי גבעתיים, מכבי חדרה, מכבי זכרון יעקב, בית"ר נתניה, מכבי טבריה, מכבי "הצפון" תל אביב ומכבי "שמואל" תל אביב.

המשחקים היו אמורים להיערך במשך חודשיים במסגרת שלושה בתים, ובסופם של המשחקים תוכרז המנצחת. התחרות הייתה מעין תחליף לליגה א' (הליגה הבכירה דאז) לאחר חילוקי דעות חמורים שפרצו בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל" שלא אפשרו את קיומה של ליגה משותפת (למרכז "הפועל" הייתה תחרות משלה- "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות"). התחרות בוטלה לאחר כמה משחקים, בעקבות הסכם ה"פיפטי פיפטי" שהסדיר את הסכסוך בין המרכזים ונתן את אות הפתיחה לעונת 1951/52 ולקיום ליגה משותפת בחזרה תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל.

הגביע שהוענק לזוכים נתרם על ידי משפחתם של החללים (שקיבלו אותו בתרומה ממשפחת עולים מוינה) למכבי תל אביב כדי שתקיים טורניר לזכרם של החללים. על הגביע חרוטים דיוקנאות של עשרת הנופלים. בשנת 2001, אחיו של אריה גיסין ז"ל, דוד, יצר קשר עם אנשי מכבי תל אביב, וביקש מהם את הגביע כדי לשפצו ולשחזרו.

אחרית דבר

לאחר שיחזור ושיפוץ הגביע, התקיים ביולי 2008 טקס במוזיאון מכבי שבכפר המכביה, שם הוצב הגביע. הטקס נערך בנוכחותם של כדורגלני מכבי תל אביב בני דור תש"ח, משה מישאלוב, יובל שפונגין (שחקני מכבי באותה העת) ויו"ר המועדון דאז, אביב בושינסקי, שאף הצהיר כי מועדון הכדורגל יקיים שוב את הטורניר, אך נכון להיום, היוזמה טרם יצאה לפועל. בענפי ספורט אחרים, שחייה וכדורמים בין השאר, טורניר בשם זה המשיך להתקיים עוד כמה שנים עד להסדרת הסכסוכים בין הסיעות והקמתם של איגודים מסודרים.

לקריאה נוספת