דניאל קסטיאל, לוחם מגלן מיחידת הקומנדו, בן 24 בנופלו. גויס למילואים ביום שבת 7.10 ונפל בקרב יחד עם חברו הטוב איתי מורנו הי"ד, ב11.10 ביתקלות עם מחבלים בחוף זיקים, כאשר חיפו ראשונים אל מול האש שהכח שלהם קיבל.
דניאל השאיר אחריו בת זוג, הורים, ארבעה אחים, שני אחיינים והמון חברים קרובים- לכולם נתן את התחושה שהוא החבר/האח/הבן אדם הכי קרוב.
דניאל התגורר בבית שמש, אהב את העיר בפרט ואת המדינה בכלל- לא היה צריך וויז בנסיעות איתו. הוא אף הספיק לטייל הרבה בעולם מאז שחרורו. דניאל אהב אדם ותמיד היו חיוכים סביבו, הוא ניחן ביכולות גבוהות בכל דבר שהתעסק בו ואת הכל עשה בצניעות מוסוות בחיוך ובהומור ששמור רק לו.
מאז ומתמיד ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי בצבא, שום דבר לא עצר בעדו. לפני הצבא הוא הלך למכינה קדם צבאית, ולאחר מכן למיונים ליחידות מובחרות. דניאל התקבל למגלן ומאז הוא היחידה והצוות הם חלק בלתי נפרד ממנו. דניאל השתתף בכל מבצע והגיע לכל מילואים. תמיד היה הראשון לקפוץ, הראשון ללכת, כמו ביום לכתו בקרב בזיקים.
קסטיאל, גיבור ישראל, שמכבי נכחה ברוחו ובראשו כל הזמן, אחד מאיתנו. נזכור וננציח לעד. יהי זכרו ברוך.