לאחר הפסד הקבוצה במחזור ה-27 בעונת 1998/99 לקבוצת הפועל חיפה, שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו כפיר אדרי ודוד רביבו (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א.
כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות ההתאחדות לכדורגל), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה, אברהם גרנט. בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו.
בחודש יוני 2000, כשנה לאחר הפסיקה של בית הדין, המתיק בית הדין את עונשו של מאמן הכושר, גיא עזורי, והתיר לו לשוב לפעילות. [2]
כפיר אדרי חזר לפעילות לאחר עונש ההרחקה, והמשיך לקריירה מוצלחת במספר קבוצות בליגת העל, עד לפרישתו במדי בני יהודה. לאחר פרישתו, מונה אדרי למאמן זמני בבני יהודה ואף זכה עמה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על מכבי.
בשנת 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת לשון הרעה שהגיש לוני הרציקוביץ' (הבעלים דאז) נגד עיתון הארץ, בו נכתב במאמר דעה של אבי רצון כי הרציקוביץ' היה שותף "בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם".[3]
מאז הפרשה נתפסו שני שחקנים ישראלים נוספים בשימוש בחומרים אסורים: מהראן לאלא ושיר צדק (שניהם במהלך שנת 2017, אולם להבדיל מפרשה זו, המועדונים עצמם לא ספגו עונשים ישירים, ואילו השחקנים ספגו עונשי השעייה ממושכים (שנתיים ושמונה חודשים, בהתאמה).