אורן המתעפץ (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "{{הש}}" ב־"{{הצגת הערות שוליים}}") |
אורן המתעפץ (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<!-- | <div class="common-page-container"><!-- | ||
-->{{תוכן עניינים דינאמי |תוכן עניינים=רקע, פרשת האפדרין, הכרעת בית הדין, אחרית דבר, הערות שוליים}}<!-- | |||
-->{{ | |||
| | |||
}}<!-- | |||
-->{{פרק | |||
|כותרת=רקע | |||
|טקסט=פרשת האפדרין אירעה בעקבות גילויי סם ממריץ מסוג אפדרין בגופו של כדורגלן הקבוצה, [[כפיר אדרי]], במסגרת בדיקה שגרתית בשלהי עונת [[1998/99]]. מקרה זה הוא הראשון בו נתפס כדורגלן ישראלי בשימוש בחומרים אסורים, והמקרה היחיד עד כה בו מועדון ספג עונש הפחתת נקודות בגין שימוש בחומרים נוספים.}}<!-- | |||
-->{{פרק | |||
-->{{ | |כותרת=פרשת האפדרין | ||
|טקסט={{תמונה |תמונה=כפיר אדרי-פרופיל.jpeg |רוחב=300 |תיאור=[[כפיר אדרי]], שחקן הקבוצה, שהורשע בנטילת חומרים אסורים.}} | |||
====רקע==== | |||
לאחר [[משחק: 08-05-1999 הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב - ליגת העל|הפסד הקבוצה]] במחזור ה-27 בעונת [[1998/99]] לקבוצת [[הפועל חיפה]], שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו [[כפיר אדרי]] ו[[דוד רביבו]] (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א. | |||
כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות ההתאחדות לכדורגל), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה, [[אברהם גרנט]]. בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו. | |||
}}<!-- | |||
= | -->{{פרק | ||
ב-[[3 באוגוסט]] [[1999]], מצא בית הדין את כלל הנאשמים אשמים. | |כותרת=הכרעת בית הדין | ||
|טקסט=ב-[[3 באוגוסט]] [[1999]], מצא בית הדין את כלל הנאשמים אשמים. | |||
* על כפיר אדרי הוטל עונש הרחקה משישה משחקים. | * על כפיר אדרי הוטל עונש הרחקה משישה משחקים. | ||
* על מאמן הכושר גיא עזורי הוטל עונה הרחקה לשנתיים מכל פעילות באגודת ספורט הכפופה להתאחדות לכדורגל. | * על מאמן הכושר גיא עזורי הוטל עונה הרחקה לשנתיים מכל פעילות באגודת ספורט הכפופה להתאחדות לכדורגל. | ||
| שורה 34: | שורה 26: | ||
-->{{פרק | |||
-->{{ | |||
|כותרת=אחרית דבר | |כותרת=אחרית דבר | ||
| | |טקסט=בחודש יוני [[2000]], כשנה לאחר הפסיקה של בית הדין, המתיק בית הדין את עונשו של מאמן הכושר, גיא עזורי, והתיר לו לשוב לפעילות. <ref>[https://news.walla.co.il/item/11013 המתקת עונשו של גיא עזורי]. וואלה!, [[18 ביוני]] [[2000]].</ref> | ||
כפיר אדרי חזר לפעילות לאחר עונש ההרחקה, והמשיך לקריירה מוצלחת במספר קבוצות ב[[ליגת העל]], עד לפרישתו במדי [[בני יהודה]]. לאחר פרישתו, מונה אדרי למאמן זמני בבני יהודה ואף זכה עמה ב[[גביע המדינה]] לאחר [[משחק: 25-05-2017 בני יהודה נגד מכבי תל אביב - גביע המדינה|ניצחון בגמר על מכבי]]. | |||
כפיר אדרי חזר לפעילות לאחר עונש ההרחקה, והמשיך לקריירה מוצלחת במספר קבוצות ב[[ליגת העל]], עד לפרישתו במדי [[בני יהודה]]. לאחר פרישתו, מונה אדרי למאמן זמני בבני יהודה ואף זכה עמה ב[[גביע המדינה]] לאחר [[משחק: 25-05-2017 בני יהודה נגד מכבי תל אביב - גביע המדינה|ניצחון בגמר על מכבי]]. | |||
בשנת [[2004]] דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת לשון הרעה שהגיש [[לוני הרציקוביץ']] (הבעלים דאז) נגד עיתון הארץ, בו נכתב במאמר דעה של אבי רצון כי הרציקוביץ' היה שותף "בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם".<ref>מאמר הדעה פורסם בעיתון הארץ בשנת [[1999]].</ref> | בשנת [[2004]] דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת לשון הרעה שהגיש [[לוני הרציקוביץ']] (הבעלים דאז) נגד עיתון הארץ, בו נכתב במאמר דעה של אבי רצון כי הרציקוביץ' היה שותף "בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם".<ref>מאמר הדעה פורסם בעיתון הארץ בשנת [[1999]].</ref> | ||
מאז הפרשה נתפסו שני שחקנים ישראלים נוספים בשימוש בחומרים אסורים: מהראן לאלא ושיר צדק (שניהם במהלך שנת [[2017]], אולם להבדיל מפרשה זו, המועדונים עצמם לא ספגו עונשים ישירים, ואילו השחקנים ספגו עונשי השעייה ממושכים (שנתיים ושמונה חודשים, בהתאמה). | מאז הפרשה נתפסו שני שחקנים ישראלים נוספים בשימוש בחומרים אסורים: מהראן לאלא ושיר צדק (שניהם במהלך שנת [[2017]], אולם להבדיל מפרשה זו, המועדונים עצמם לא ספגו עונשים ישירים, ואילו השחקנים ספגו עונשי השעייה ממושכים (שנתיים ושמונה חודשים, בהתאמה). | ||
| שורה 47: | שורה 38: | ||
-->{{הצגת הערות שוליים}} | |||
-->{{הצגת הערות שוליים}}<!-- | </div><!-- | ||
-->[[קטגוריה:היסטוריה|*]] | -->[[קטגוריה:היסטוריה|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:18, 31 ביולי 2024
רקע
פרשת האפדרין
כפיר אדרי, שחקן הקבוצה, שהורשע בנטילת חומרים אסורים.
רקע
לאחר הפסד הקבוצה במחזור ה-27 בעונת 1998/99 לקבוצת הפועל חיפה, שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו כפיר אדרי ודוד רביבו (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א.
כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות ההתאחדות לכדורגל), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה, אברהם גרנט. בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו.אחרית דבר
בחודש יוני 2000, כשנה לאחר הפסיקה של בית הדין, המתיק בית הדין את עונשו של מאמן הכושר, גיא עזורי, והתיר לו לשוב לפעילות. [2]
כפיר אדרי חזר לפעילות לאחר עונש ההרחקה, והמשיך לקריירה מוצלחת במספר קבוצות בליגת העל, עד לפרישתו במדי בני יהודה. לאחר פרישתו, מונה אדרי למאמן זמני בבני יהודה ואף זכה עמה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על מכבי.
בשנת 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת לשון הרעה שהגיש לוני הרציקוביץ' (הבעלים דאז) נגד עיתון הארץ, בו נכתב במאמר דעה של אבי רצון כי הרציקוביץ' היה שותף "בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם".[3]
מאז הפרשה נתפסו שני שחקנים ישראלים נוספים בשימוש בחומרים אסורים: מהראן לאלא ושיר צדק (שניהם במהלך שנת 2017, אולם להבדיל מפרשה זו, המועדונים עצמם לא ספגו עונשים ישירים, ואילו השחקנים ספגו עונשי השעייה ממושכים (שנתיים ושמונה חודשים, בהתאמה).הערות שוליים
- ↑ סיקור הדיון והחלטת בית המשפט. עיתון גלובס, 3 באוגוסט 1999.
- ↑ המתקת עונשו של גיא עזורי. וואלה!, 18 ביוני 2000.
- ↑ מאמר הדעה פורסם בעיתון הארץ בשנת 1999.