השחקן ה-12

מתוך מכביפדיה

השחקן ה-12

השחקן ה-12-סמל.png

The golden rule is to support your team for 90 minutes

ארגון השחקן ה-12 הוקם בשנת 2000 בידי מספר אוהדים משער 11 במטרה "לשנות ולהפוך את הקהל של מכבי תל אביב לקהל תומך יותר, מעודד יותר ומסודר יותר – מתוך הבנה שקהל טוב ידחוף את מכבי ת"א להצלחה. הארגון אימץ תפיסה שלא הייתה קיימת עד אותה שנה ביציעי הכדורגל בישראל, וחרט על דגלו את עיקרון העידוד למשך 90 דקות, ללא תנאים, וללא קשר לתוצאה על המגרש, מתוך תפיסה שתמיכת היציע בתקופות קשות, תתרום לשחקנים ולקבוצה יותר מאשר קריאות בוז.
כבר מראשית הדרך הטביע הארגון את חותמו בשינוי תרבות העידוד, כאשר עיצב את היציע והוסיף תופים, דגלים, שירי עידוד ועוד. הארגון הצליח להוביל מהפך אידיאולוגי בקרב קהל האוהדים הצהוב, כשפעילותו נעשית חלק בלתי נפרד מהקבוצה, באצטדיון בלומפילד וביתר חלקי הארץ. מבחינות רבות, היה הארגון לחלוץ בקרב ארגוני האוהדים בארץ.
הארגון הרבה לפעול גם מעבר לסטנדרטים הגבוהים שהציב ביציעים. הארגון פעל ודאג לשמירה על זכויות האוהדים, החל ממכירי הכרטיסים, דרך ארגון הסעות למשחקי חוץ ועד ארגון צפיות משותפות במשחקי החוץ בטורנירים אירופאים.
במהלך עונת 2012/13, לאחר שלוש שנים של מחלוקות עם הנהלת הקבוצה ותקופות מלוות בפעילות אלימה מטעם גורמים אחרים ביציע, הכריז ארגון השחקן ה-12 על הפסקת פעילותו וסגירת הארגון. רבים מחבריו מוסיפים להיות פעילים ביציעים, הן בארגונים השונים והן באופן עצמאי. הארגון בדומה למחליפו מכבי פנאטיקס קיים גם הוא קשרי אחווה קבועים עם ארגון VAK410, ארגון האוהדים לשעבר של אייאקס אמסטרדם.

הקמת הארגון

בתקופה שקדמה להקמת הארגון, קהל האוהדים היה קהל מפונק שמידת תמיכתו בקבוצה ובשחקניה ניחנה בקשר ישיר לתוצאות שהושגו על הדשא.
אחד המשחקים שביטאו בצורה הבולטת ביותר את הצורך העז בשינוי פני הקהל היה משחק הליגה נגד מכבי חיפה ב-2 באוקטובר 2000. אותו קהל שלפני המשחק שר צהוב עולה, הפך את עורו, ובדקה ה-67, בפיגור 3:0, נעצר המשחק לכמה דקות עקב התפרעות הקהל והשלכת אין-ספור חפצים למגרש (דבר שמנע ממכבי חיפה להרים כדור קרן ליד שער 11).[1]
במהרה, החלו עשרות אוהדים מכל הגילאים לפעול על-מנת להנחיל את העקרונות והאידיאולוגיות שבבסיס הארגון בקרב הקהל הצהוב. השינוי לא איחר לבוא, וכבר באותה עונה שינה הקהל את פניו מקצה לקצה. היציעים נצבעו צהוב, תופים הוכנסו ליציע, דגלים הונפו, שלטים נתלו ושירים נכתבו. מהפכת העידוד קרמה עור וגידים.

המחאה כנגד לוני הרציקוביץ'

Tifo - MH 2003-04 fixture 7.jpg

תפאורה שהועלתה בזמן המחאה הצרכנית

במהלך עונת 2003/04 ועד דצמבר 2007 הוביל השחקן ה-12 את מחאת האוהדים כנגד לוני הרציקוביץ'.
בתקופה שקדמה למחאה, הגיעה אי-שביעות הרצון המקצועית בקרב הקהל לאחד משיאיה, לאחר שכוכב הקבוצה, אבי נמני, נזרק יחד עם טל בנין עקב פרשת המחנאות.
לצד המחאה המקצועית, נקטה הקבוצה מספר צעדים שפגעו בשביעות הרצון הצרכנית של הקהל, ובראשו ארגון השחקן ה-12. הארגון מחה על הכוונה להעביר את משחקי הקבוצה מאצטדיון בלומפילד לאצטדיון רמת גן, וכן על שיווק כרטיסים מוזלים ברשתות שיווק, דבר שנעשה, לטענת הארגון, על חשבון כרטיסי נוער וילדים המיועדים לאוהדי הקבוצה. בשיא המחאה הגיעו חברי הארגון למשחקי הקבוצה כשהם לבושים חולצות שחורות, וזאת במטרה להניע את הקהל הרחב מלהגיע למשחקי הקבוצה, מתוך אמונה שרק פגיעה כלכלית בקבוצה תוביל להיענות לדרישות הצרכניות.
בדצמבר 2007, עם העברת הקבוצה לידי אלכס שניידר, נפסקה מחאת האוהדים.

פירוק הארגון

מתוך הודעת הפרידה של הארגון:
בשלוש השנים האחרונות לקיומו, נתגלעו אי הסכמות רבות בין הנהלת הארגון והנהלת הקבוצה, פעמים רבות הובילו המחלוקות לצורך של הארגון לוותר על עקרונותיו.
למרות שחברי ההנהלה נפקדו בשנים אלו מן המשחקים, המשיכו חברי הארגון להוביל את העידוד בשער 11, מתוך רצון לשמר ולקדם את העקרון הבסיסי לשמו הוקם הארגון - עידוד חיובי ומתמשך לאורך כל 90 הדקות.
לאחר שנסיונות שונים מצד הארגון לקיום פגישות גישור עם ההנהלה נתקלו בקשיים, החליטה הנהלת הארגון כי אין טעם בקיום שמשמעותו שמירה עם הראש מעל המים, מבלי יכולת אמיתית להגשים את החזון של הארגון, ובשל כך הכריזו בדצמבר 2012 על סיום פעילות.
ב-30 בדצמבר 2012, במשחק הבית נגד הפועל חיפה, הופיע הארגון בפעם האחרונה ביציעי בלומפילד לתצוגת עידוד אחרונה. זמן קצר לאחר מכן עבר השרביט לארגון מכבי פנאטיקס, שבתחילת דרכו היה מורכב בחלקו מחלק מחברי השחקן ה-12 לשעבר.

בזמן לאחר מכן, בתחילת 2013, פורסמו באתר השחקן ה-12 כמה "טורי סגירה" שנכתבו ע"י חברים בארגון.

פעילויות נוספות

במהלך שנות פעילותו של הארגון, אורגנו פעילויות רבות שאינן קשורות בהכרח לקבוצת הכדורגל.

  • הארגון הפעיל את טורניר האוהדים ע"ש ירדן נגאר ז"ל,[2] חבר הארגון שנהרג בתאונת אופנוע בעת חופשה בקפריסין. לאחר פירוק הארגון, נמשכה המסורת של קיום הטורניר וכעת ארגון מכבי פנאטיקס מפעיל אותו מדי שנה.
  • למרות התמקדות הארגון בכדורגל, הארגון תמך ונכח בעידוד הקבוצה גם בענפים נוספים, ובעיקר במשחקי הכדוריד והכדורעף, כששיאו של הקמפיין במשחק הזכור מסדרת גמר הפלייאוף בכדורעף ל2007/08, כאשר 1500 אוהדים (כמות שיא במונחים של כדורעף ישראלי, שמילאו את אולם הדר יוסף עד קצה גבול היכולת) הגיעו על מנת לדחוף את שחקני הקבוצה לעבר הזכייה באליפות (והשלמת הדאבל לאחר עשור ללא תואר).[3]
  • הארגון הפעיל את פורום האוהדים שמהווה עד היום פורום האוהדים הגדול ביותר של מכבי ברשת. לצד אתר הארגון שהיה פעיל לסירוגין.

שירי עידוד

ארגון השחקן ה-12 הכניס במהלך פעילותו שירים רבים ליציע, ביניהם Welcome to Yellow Hell המפורסם.
בעמוד קטגוריה:שירים של השחקן ה-12 ניתן למצוא את רשימת השירים המורחבת.

תפאורות

השחקן ה-12 נזכר עד היום כאחד מארגוני האוהדים שהעלו את התפאורות הכי גדולות, מושקעות ומדויקות, ושמו של הארגון הולך לפניו בנושא זה.
גלריית התפאורות המלאה מרוכזת בעמוד קטגוריה:תפאורות שהועלו על ידי הארגון השחקן ה-12.

Tifo - derby 2008-09 fixture 11-8.jpg

חשבתם שנגמרו לכם הסרטים? תראו מי עומד על הקווים.
ב-24 בנובמבר 2008 התארחה הקבוצה לדרבי בכורה של אבי נמני כמאמן ראשי. ארגון השחקן העלה שלט ועליו המשפט "חשבתם שנגמרו לכם הסרטים? תראו מי עומד על הקווים". מתחת לשלט נפתחה פריסה ובה 5 דיוקנאות של אבי נמני, בניהן ארבע ממשחקי דרבי בהם הבקיע. התמונות צוירו הוצגו בסגנון סרט צילום, ומצידי הפריסה עלו עשרות דגלוני משבצות, צהובים-כחולים. כשקופלה הפריסה פתח הארגון בתצוגת קונפטי.

Tifo - bnei yehuda 2008-09 fixture 1-4.jpg

Glory days come back.
ב-30 באוגוסט 2008 יצאה לדרך עונת 2008/09. לאחר שנים של חוסר הצלחה מקצועית, העלה הארגון תפאורה שמטרתה להציב, כעובדה, את מטרת הקבוצה לזכות בשני המפעלים המשמעותיים, הליגה וגביע המדינה. בין דיוקנאות צלחת האליפות (משמאל) וגביע המדינה (מימין) הוצגה חולצת המשחק של עונה זו, כשהספונסר הוחלף בכיתוב "12P", השחקן ה-12. בין שלושת האלמנטים נפרסו פלקטים צהובים-לבנים-כחולים להשלמת התפאורה.

הערות שוליים