כריכת החוברת "אלבום הניצחון", שיצאה לכבוד זכיית הקבוצה בדאבל
אתם רואים נכון, זוהי לא טעות דפוס. לפני למעלה מיובל, כאשר הליגה הלאומית עוד הייתה בחיתוליה, התקבלה החלטה מוזרה - לקיים עונה כפולה ובה 60 מחזורים.
העונה החלה ב-17/09/66 והסתיימה רק ב-22/06/68, ובמהלכה הופסקה לשתי פגרות מתוכננות (עבור אליפויות אסיה לבוגרים ולנערים) ולפגרה נוספת, לא מתוכננת, בשל מלחמת ששת הימים.
אחרי שכל העשן התפזר, העונה המתישה הסתיימה עם האליפות ה-11 של מכבי תל אביב (6 מאז קום המדינה), והראשונה אחרי עשור לא מוצלח. גיבורי העונה היו "תינוקות ג'רי", שבהמשך הצעידו את הקבוצה (ואת נבחרת ישראל) לעשור מוצלח מאוד.
הסיבות, השיטה ההזויה והתוצאות העגומות
המטרה הראשית של חיבור שתי עונות יחד, הייתה מאבק במכירת המשחקים, מתוך מחשבה שריבוי המשחקים יקטין את החשיבות של כל משחק.
הליגה חולקה כך, שקבוצות מאותו מרכז לא תפגשנה במחזורי הסיום, ומכבי תל אביב סיימה את העונה ברצף מול קבוצות 'הפועל'. השיטה נועדה לצמצם תופעות לא ספורטיביות, על רקע של שיוך מרכזי.
מעבר לזה, קיוו בהתאחדות שהעונה הכפולה תספק יותר הזדמנויות לשחקנים צעירים ותיצור עניין רב, שיגדיל את כמות הקהל במגרשים. במובן זה, השיטה נחלה כישלון חרוץ. בסיום העונה, פרסם עיתון 'מעריב' שחלה ירידה של 25% במספר הצופים.
כל העיניים נשואות לעבר "תינוקות ג'רי"
מכבי אמנם הגיעה לעונה אחרי עשר שנים ללא אליפות, אך עם הרבה מאוד ציפיות. לאחר שנים בהן שלטה הפועל פתח תקווה, הליגה נפתחה לתחרות באמצע שנות ה-60 והגיע זמנן של התל-אביביות לשוב אל מרכז הבמה. עונה קודם לכן, הייתה זו הפועל שחגגה, כאשר הקדימה את הצהובים בארבע נקודות, וכעת מכבי קיוותה שזו העונה (הכפולה) שלה.
התקוות נוצרו הרבה בזכות "תינוקות ג'רי" - חבורה של שחקנים בני 16 (שנתון 47), שעלו כולם ביחד מהנוער שלוש שנים קודם לכן וכבר הספיקו לזכות עם הקבוצה בשני גביעי מדינה (64 ו-65).
בעונת 1962/63 נאבקה מכבי נגד הירידה. משה (ג'רי) בית הלוי, שחקן ומאמן אגדי של מכבי, חזר במהלך אותה העונה והצליח להשאיר את מכבי בליגה.
בסיום אותה עונה, הוא צפה בגמר גביע המדינה לנוער, בו פגשה מכבי את מכבי נתניה לצמד משחקים. ג'רי התרשם מאוד משחקנים רבים, והחליט להעלות אותם לקבוצה הבוגרת. ואלה שמות: גיורא שפיגל, צבי רוזן, מיקו בלו, אורי קדמי, אשר גרטלר, מיכאל גרשוביץ' ודוד לוי.
בספרו האוטוביוגרפי 'חיי סביב הכדור' כתב בית הלוי: "ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת עונת 1963/64… בדרך כלל מאמן בוגרים רוצה שחקן או שניים שיגיעו מהנוער, אני קיבלתי קבוצה שלמה".
לצד הקפטן משה עסיס, השוער הוותיק והנפלא חיים לוין, ושחקנים צעירים נוספים כמו רחמים טלבי, דוד קרקו, שלום שיקווה, אלי סנדלר ודרור בר-נור (ספוילר: הגיבור הבלתי צפוי) - למכבי היה סגל מצוין.
בתחילת העונה ג'רי שוב לא היה במועדון, אך ב-1967 שב בתור יושב הראש והיה שותף להחזרת האליפות. בית הלוי גם נקט במספר צעדים, והצליח להוציא את הקבוצה ממשבר כלכלי חמור אליו נקלעה.
מרד שחקנים ופתיחה רעה
מי שכן היה אמור לאמן את מכבי בעונה זו, היה אליעזר שפיגל - אביו של הכוכב הצעיר גיורא. עם זאת, כמה ימים לפני פתיחת העונה פרץ מרד של השחקנים כנגדו, ו"לייזי" נאלץ לעזוב. במקומו מונה באופן זמני צבי ארליך, שאימן עד אז את קבוצת הנוער.
כל זה תרם לפתיחת עונה גרועה של מכבי תל אביב. היא התחילה עם שתי תוצאות תיקו רצופות, ונמשכה עם שני הפסדים. בסיום המחזור הרביעי, בו הפסידו הצהובים 1-0 לעולה החדשה מכבי חיפה, הם דורגו במקום האחרון בטבלה.
הלחץ גבר, ובניסיון להחזיר את השקט אורגנה סולחה בין גיורא לבין עסיס וטלבי, ביניהם נותר דם רע לאחר מאורעות הקיץ.
לאחר התלבטות בין עמנואל שפר (מאמן נבחרת ישראל במונדיאל 1970) לבין שחקן העבר של הקבוצה, ישראל חליבנר, מונה האחרון ותפס את מקומו של ארליך על הקווים. במשחקו הראשון, מכבי כבר הובילה 0-2 מול הכח רמת גן, אבל שני שערים מאוחרים של האורחים מנעו ניצחון בכורה.
מנתניה עד נתניה - מטפסים לצמרת
עיתון ידיעות אחרונות מסקר את
המשחק נגד נתניה, בו הבקיע
דוד קרקו את שער המהפך במספרת. הסיקור פורסם לצד הידיעה על לידת ביתו של פלה
רק במחזור השביעי זה קרה, ועוד איך קרה. מכבי אירחה באצטדיון המכביה את המוליכה מכבי נתניה ואת כוכבה הגדול, מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר, והתפוצצה עם חמישייה מהדהדת.
קרקו חזר אחרי פציעה ארוכה, וסנדלר כבש כבר בדקה הראשונה ונתן את האות לחגיגה, שנמשכה עם צמדים של עסיס ושל שפיגל. לצד מספר שחקנים, על הדשא היה נציג עתידי נוסף של המונדיאל שנערך ארבע שנים לאחר מכן - השופט האגדי אברהם קליין.
הניצחון הוציא את מכבי לדרך חדשה, ולרצף של ארבעה ניצחונות שהסתיים עם 1-3 על מכבי יפו (שלושער של טלבי). במחזור ה-11 שוב לא הצליחה לנצח את מכבי חיפה, ונעצרה עם תיקו מאופס. השופט, חיים אשכנזי, שפט חצי שנה קודם לכן במשחק "קצת" יותר אטרקטיבי ומשמעותי: 3-5 של פורטוגל על דרום קוריאה, ברבע גמר מונדיאל 1966.
רצף הניצחונות התחדש מול הכח ונמשך נגד סקציה נס ציונה (העולה השנייה), ואז הגיע מפגש נוסף עם הנתנייתים. הפעם, מכבי נקלעה לפיגור (שפיגלר), אך הפכה משער של עסיס ומספרת מדהימה של קרקו. בסיום המשחק, הקבוצה כבר ניצבה במקום השני.
למחרת נכתב בעיתון "ידיעות אחרונות", לצד בשורה על הולדת בתו של פלה, התיאור הבא: "בעוד שהכל חיכו, כי יבעט לשער או ימסור - ביצע קרקו פעולה שהדהימה את השחקנים והצופים כאחת. הוא הקפיץ את הכדור אל-על, וביצע במהירות בעיטת מספריים לאחור, הכדור חלף על פני מספר שחקנים, ונחת ברשת, כשהשוער הנדהם נשאר קפוא על מקומו".
לראשונה בפסגה
במחזור ה-15 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת "הפועל", וזו הייתה לא אחרת מאשר היריבה העירונית. שייע פייגנבויים כבר העלה את האדומים ליתרון כפול, אך טלבי ושפיגל דאגו לחלוקת נקודות בדרבי. במחזור שאחרי זה מכבי ניצחה את שמשון תל אביב, ועלתה לראשונה לפסגת הליגה.
עם זאת, הקבוצה לא הצליחה לשמור על יציבות והתנדנדה בין המקום הראשון לשני. לצד ניצחונות מרשימים כמו 1:4 על הפועל פ"ת (לאחר מהפך ושלושער של גיורא בתוך 12 דקות), היא רשמה הפסדים להפועל חיפה והפועל באר שבע.
בתווך, היא החלה את דרכה בגביע עם 0-4 על הפועל קריית חיים מליגה א'. בניגוד לליגה, מפעל הגביע כן התקיים בנפרד ב-1966/67 וב-1967/68.
באחד באפריל 1967 (מחזור 23) מכבי התייצבה לדרבי השני של העונה, הפעם כמארחת. היא ניצחה 1-2 בזכות פנדל מדויק של שפיגל ושמרה על המקום השני (מתחת למכבי חיפה), לפני שהליגה הופסקה למשך חודש בשל יציאת נבחרת הנוער לגביע אסיה.
ישראל הייתה פייבוריטית בטורניר זה באותם שנים, ואכן זכתה לאחר ניצחון על אינדונזיה בגמר. מספר שחקני מכבי השתתפו, ושפיגל כבש את שער הניצחון 20 שניות לאחר שריקת הפתיחה.
במקום הראשון, בשיניים
אחרי החזרה מהפגרה מכבי פגשה בשמינית גמר הגביע את הפועל פ"ת, וניצחה משער עצמי. המומנטום נמשך עם 0-4 קליל על שמשון בליגה, וחזרה למקום הראשון. בשלב זה הכוננות למלחמה הורגשה היטב במדינה, ולאחר ה-20 במאי (מחזור 26) הוחלט להפסיק את הליגה.
בתום תקופת היערכות, שישה ימי לחימה וחודשיים נוספים של התאוששות, חודשה הליגה הלאומית והקבוצה של חליבנר גברה 0-1 על הפועל ירושלים (שפיגל). במחזור הבא, היא חילקה את הנקודות עם המלאבסים ב-2-2 איכותי, שהוגדר בתקשורת כ"קרב אירופי מעולה". על הקווים של פ"ת עמד נחום סטלמך, שהפך למאמן-שחקן במהלך הפגרה בשל עזיבת המאמן היוגוסלבי של הקבוצה.
משחק זה היה הראשון ברצף של שישה מתוכם מכבי ניצחה רק אחד, וגם הוא מול הפועל רמת גן החלשה. השיא היה תבוסה ביתית, 3-0 מול הפועל ב"ש, שגברה על הצהובים בפעם השנייה בתוך שמונה מחזורים.
במהלך הרצף הזה, מכבי גם סיימה ב-0:0 מאכזב, בבית מול מכבי שעריים. את האורחים אימן אליעזר שפיגל, שפגש לראשונה את בנו כיריב. זה היה המשחק שפתח את "העונה השנייה" (מחזור 31).
נקודת האור בתקופה זו: 0:1 על הפועל י-ם ברבע גמר הגביע. סנדלר נכנס כמחליף במקום טלבי שנפצע, והעלה את מכבי לחצי הגמר.
למרבה המזל, גם היריבות לצמרת לא צברו הרבה נקודות, ומכבי הוליכה את הטבלה בזכות יחס שערים (השיטה שהייתה נהוגה אז, ולא הפרש שערים). גם לה וגם למכבי חיפה היו 42 נקודות, להפועל פ"ת 41.
מתחילים לברוח
השינוי החל עם ניצחון בחצי גמר הגביע, 0:3 על הפועל מחנה יהודה (עסיס, סנדלר וטלבי), ונמשך עם 1-4 ענק על מכבי חיפה. סנדלר המשיך את כושרו המצוין עם תצוגה מבריקה, שנפתחה עם צמד בישולים לשפיגל ב-18 הדקות הראשונות ונמשכה עם צמד במחצית השנייה.
ואז, הגיע גמר גביע המדינה, שהפגיש את שתי הגדולות של תל אביב לראשונה מאז קום המדינה. לפני המשחק התקיים טקס לזכרם של חללי המלחמה. אורי קדמי כבש ראשון, הפועל השוותה ולחצה אך דווקא אז טלבי פרץ עד לרחבה וכבש. הקפטן עסיס הניף את הגביע השלישי של הקבוצה בארבע שנים.
מומנטום? בהחלט. במחזור ה-35 אירחה מכבי את הקבוצה החמה בליגה - הכח, שהגיעה אחרי שמונה ניצחונות רצופים. הצהובים לא התרשמו, ניצחו 1-2 ואז גברו באותה תוצאה על נס ציונה.
בשלב זה, חיפה החלה להתרחק מהצמרת, אך הפועל פ"ת נותרה במרחק נקודה בלבד. שבוע לאחר מכן, שתי הקבוצות החליפו מקומות בגלל הפסד של מכבי לנתניה, אך שבוע חלף ומכבי שבה לפסגה.
חודש עבר, ובמשחק הראשון של 1968 (מחזור 44) נקמה מכבי בנתנייתים עם 0-1 קטן, למרות היעדרותו של שפיגל הפצוע, והגדילה את הפער בצמרת לשלוש נקודות.
גיורא נעדר גם מתיקו מאופס בדרבי (מחזור 45), שנערך במזג אוויר סוער מאוד. במחזור הבא, לוין סיפק תצוגת שוערות מדהימה ועזר לסחוט משמשון נקודה, שעזרה למכבי לנצל הפסד של פ"ת כדי להמשיך לברוח.
שלושת המשחקים הבאים הסתיימו בניצחון 0-1, האחרון מול הפועל ירושלים בו חזר שפיגל מפציעה ארוכה, אחריו הפער צמח לשיא של שבע נקודות.
בשלב זה אמר סטלמך: "מכבי ת"א יהיה האלוף. לפ"ת אין כל סיכוי לחולל תפנית". הוא כנראה לא שינה את דעתו שבוע לאחר מכן, כאשר שתי הקבוצות נפגשו באצטדיון האורווה ונפרדו ב-1-1 (שיקווה למכבי, סטלמך בעצמו השווה).
המתח חוזר רגע לפני משחקי אסיה
טבלת הליגה לאחר המחזור ה-57. הצמרת צפופה לפני היישורת הסופית
העונה הוכרעה? עדיין לא. ב-30 במרץ נערך הדרבי האחרון של העונה. בלו נעדר, מכבי הפסידה והפער ירד חזרה לארבע נקודות. במקביל, בעיתונות דיברו על מעבר אפשרי של שפיגל לארה"ב, מה שלא תרם לתחושת השקט במועדון. שלושה שבועות לאחר מכן (מחזור 56) הגיע הפסד להפועל חיפה וצמצם את הפער בנקודה נוספת.
בשיא המתח, הופסקה הליגה עבור גביעי אסיה (בוגרים ונוער), אך עוד לפניהם יצא לדרך גביע המדינה מחדש.
מכבי אמנם ניצחה בסיבוב ו' 0-2 את הפועל כפר סבא מהלאומית (צמד של בר נור, שקיבל הזדמנות נדירה בהרכב; ליריבה החמיץ פנדל בחור צעיר בשם שלמה שרף), אך בשמינית הגמר הודחה בעקבות שתי נגיחות של סטלמך בהארכה. הפועל פ"ת מנעה ממכבי עונה כפולה מושלמת, בדיוק שנה ויום לאחר שהפסידה לה באותו שלב.
במהלך הפגרה, נסעה נבחרת הנערים לסיאול ולא הצליחה לשמור על התואר, כאשר הפסידה בחצי הגמר למלזיה. במקביל, הנבחרת הבוגרת טסה לטהרן והפסידה בגמר 2-1 למארחת איראן.
משחק החזרה היה לא פשוט, הרבה בגלל הרחקתו של עמוס זלוטולוב במחצית הראשונה, אך שפיגל כבש ונעזר בעוד משחק מצוין של לוין בין הקורות, כדי לגבור 0-1 על הפועל ירושלים ולשמור על פער שלוש הנקודות לפני משחק העונה, שנערך שלושה מחזורים לפני הסיום.
משחק העונה - חוגגים אליפות אחרי עשור
ב-8/6/68 אירחה מכבי את הפועל פ"ת, למפגש השישי בין הקבוצות מתחילת העונה הכפולה, והחשוב מכולם. ניצחון, והפער צומח לחמש נקודות, ומנגד הפסד מוריד אותו לשתיים בלבד, כאשר תהיינה עוד ארבע בקופה.
את ההצגה גנב דרור בר נור בן ה-20, שבהופעתו ה-17 בלבד בליגה כבש צמד במחצית השנייה והעניק למכבי תל אביב את תואר האליפות. את השער השני בישל באומנות שפיגל, בסיומו של מהלך אישי מסחרר.
עם שריקת הסיום, פרצו רבים לכר הדשא והניפו את גיבורי האליפות באוויר. ההמונים קרעו את חולצתו של חיים לוין, המאמן חליבנר ניסה לחמוק על ידי טיפוס על קורת השער והחגיגות (שנמשכו בסטקייה ברחוב דיזנגוף) היו אדירות.
אגב, ארבעה ימים לאחר מכן הפסידה פ"ת שוב, הפעם לבני יהודה בגמר הגביע. עונה זו סימלה את תחילת השקיעה של האימפריה, שלמעט הבלחה זמנית בשנות ה-90 למעשה אף פעם לא חזרה לאיים על האליפות.
אחרי עשר שנים בלי תואר, שייע גלזר האגדי כתב טור זכייה מעט מוזר: "אינני רוצה, חלילה, לפגוע בשמחת המנצחים, אבל מכבי שלי הייתה מנצחת את מכבי של היום בהפרש של 2-3 שערים. אז שיחקנו יותר עם הלב. היום, הכדורגל הוא יותר טכני, מחושב והכושר הגופני משופר. אבל במכבי של 1958 היו יותר כוכבים וכישרונות מאשר היום".
בהמשך, "תינוקות ג'רי" אולי הוכיחו לו שטעה לגביהם, אבל בדבר אחד גלזר בטוח צדק: "ליגה בת שנתיים היא אסון לכדורגל, אסון לשחקנים ותופעה חסרה כל הגינות ספורטיבית".
ואכן, השיטה המתישה נזנחה, ואף פעם לא התקיימה שוב עונה כפולה בישראל (עד עכשיו, בערך).
המספרים הבולטים
מוטל'ה שפיגלר סיים את העונה כמלך השערים, עם 38.
מבקיעים בולטים של מכבי תל אביב: שפיגל 26, טלבי 18, שיקווה 8, עסיס 7.
מה קרה אחרי זה?
גיורא שפיגל ושאר ה"תינוקות" המשיכו לעשות חיל, ביססו את מעמדם בתור אגדות המועדון ומיקו בלו אף הפך לשיאן ההופעות של מכבי בכל הזמנים.
בעשור הבא, זכתה הקבוצה בארבע אליפויות, שני גביעים, שלושה תארי 'אלוף האלופים' ושתי אליפויות אסיה למועדונים. על התואר הבינלאומי הראשון בתולדות המועדון, היה אחראי (איך לא) בר נור שקבע 0-1 בהארכה על יאנגצ'י מקוריאה.
בנוסף, רבים משחקני הסגל בעונה הכפולה היו משמעותיים בנבחרת ישראל השנים הבאות. חמישה מהם (שפיגל, בלו, רוזן, קרקו, טלבי) עשו היסטוריה ב-1970, כאשר נכללו בסגל למונדיאל במקסיקו.
ומה באשר לבית הלוי בעצמו? אחת ההחלטות הראשונות שלו בתור יו"ר, הייתה לעבור לשחק בקביעות את המשחקים הביתיים בבלומפילד. בזכות צעד זה ואחרים, הוא הצליח להבריא את המועדון מבחינה כלכלית, והמשיך לצבור תארים במכבי עד שעזב ב-1976.
_(14.01.1967).jpg)
