בתחילת העונה שיחקה הקבוצה במוקדמות גביע אופ"א. במשחק הראשון מול אפואל ניקוסיה הפסידו הצהובים 1-0. בגומלין בת"א סיימו הצהובים בתיקו 2-2 עם הקפריסאים בהארכה משערים של אבי נמני וארז מסיקה והודחו.

למרות הזכיה בגביע המדינה וההופעה בליגת האלופות בעונה הקודמת, היכולת החלשה של הקבוצה והמיקום הנמוך בליגה הביא לשינוי קיצוני בסגל ובגישה המקצועית של הקבוצה. אם בעונה הקודמת, התבססה הקבוצה על שחקנים צעירים אלמונים יחסית, הרי שלקראת עונה זו החליטו בהנהלה גם לרגל חגיגות 100 שנה למועדון (הוקם ב-1906) לרכוש 3 כוכבים בסדר גודל ישראלי: אייל ברקוביץ', ג'ובאני רוסו ואבי נמני ששב מגלות בירושלים לאחר שנזרק שנתיים קודם על ידי אותה הנהלה. הקבוצה אשר זכתה לכינוי "גלאקטיקוס" על שם קבוצת הכוכבים של ריאל מדריד שאף היא ביצעה מהלך דומה באותן שנים, התחזקה אף במגן כריסטיאן גונסאלס, בקשר בלסינג קאקו ובחלוצים יוג'ין טריקה וז'וזה דוארטה. ברוך דגו ואלי ביטון עזבו וחצו את הכביש ליריבות העירוניות הפועל ובני יהודה בהתאמה. בגזרת הישראלים התחזקה הקבוצה בבלם אבי יחיאל ובחלוצים אופיר חיים ורועי דיין והעלתה מהנוער את הבלם משה מישאלוב והמגן יובל שפונגין. באמצע העונה הגיע החלוץ גיורגי דמיטרדזה

הציפיות מהסגל הנוצץ היו גבוהות והתבטאו עם כמות שיא (לאותה עת) של מעל ל-9,600 מנויים.

ההגרלה זימנה לגלאקטיקוס פתיחת עונה מסקרנת ולא קלה עם משחק בטדי במחזור הראשון ודרבי במחזור השני. הפתיחה הייתה נהדרת:

במשחק הראשון שזכה לכינוי "שיבת המלך" ניצחה מכבי ת"א את בית"ר ירושלים 1-0 משער בבעיטה חופשית של הקפטן החדש-ישן אבי נמני.

במחזור השני אירחה מכבי ת"א את הפועל ת"א לדרבי הגדול של ת"א. המשחק זכה לכינוי "דרבי המשבצות" כיוון ששחקני הקבוצה עלו לראשונה בחולצות משובצות צהוב-כחול כמו אלו שהיו מזוהות כל כך עם שנות ה-90 הגדולות של המועדון.

כבר בדקה ה-2 עלו הצהובים ליתרון 0-1 לאחר שער עצמי. בדקה ה-80 חתם הקפטן נמני את תוצאת המשחק 0-2 עם שער מהאוויר.

אחרי 2 מחזורים התמקמו הצהובים בפסגה עם מאזן מושלם של 6 נקודות והדרך לאליפות נראתה פתוחה. אך בשני המחזורים הבאים באו הפסד ותיקו שהרחיקו את הקבוצה מהפסגה.

הקבוצה התאוששה עם נצחונות על אשדוד (1-0 משער של אופיר חיים) ועל הפועל פ"ת (0-3 משערים של ז'וזה דוארטה, בלסינג קאקו ואבי נמני) והגיעה למשחק קריטי במחזור ה-7 מול בני יהודה המפתיעה. ערב המחזור עמד המאזן של 2 הקבוצות שדורגו במקומות ה-2 וה-3, על 13 נקודות כל אחת, מרחק 5 נקודות מהאלופה והמוליכה מכבי חיפה שצברה מאזן מושלם של 18 נקודות. המשחק נפתח ביתרון 0-1 לכתומים, נמני השווה זמנית בפנדל בדקה ה-60 אך בני יהודה יצאה כשידה על העליונה עם 1-3 בדרבי הקטן של ת"א. הפער של הצהובים מהפסגה צמח ל-8 נקודות.

הפסד בסכנין (1-0) ונצחון על מכבי נתניה (0-1 משער של נמני) העמידו את מכבי ת"א בהפרש של 11 נקודות ממכבי חיפה ערב המשחק במחזור ה-10 בקריית אליעזר. לאכזבת הצהובים, השיגו הירוקים נצחון 10 ברציפות על חשבונם, 1-2 כשנמני רק מצמק את התוצאה.

בסיבוב הראשון צברה הקבוצה בסה"כ מאזן של 5 נצחונות, 2 תיקו ו-4 הפסדים ועמדה במרחק של 16 נקודות מהפסגה.

בפתיחת הסיבוב השני פגשה הקבוצה את בית"ר ירושלים למה שהתברר בהמשך כמשחקו האחרון של המאמן קלינגר בקדנציה זו שארכה 3 וחצי שנים. המשחק נפתח טוב מבחינת הצהובים מת"א כאשר במחצית הובילה הקבוצה 1-2 משערים של יוג'ין טריקה ונמני אך הצהובים מירושלים ביצעו מהפך במחצית השניה והמשחק הסתיים בהפסד 3-2 שבעקבותיו התפטר המאמן ניר קלינגר.

המנכ"ל אלי דריקס נאלץ לשמש כמאמן זמני בדרבי השני של העונה שבו צברה הקבוצה הפסד שני רצוף 2-0 להפועל.

לקבוצה מונה המאמן ההולנדי טון קאנן. בתום הסיבוב השני השיגה הקבוצה מאזן עלוב של 3 נצחונות, 3 תיקו ו-5 הפסדים. הנצחון היוקרתי ביותר הושג על מכבי חיפה במחזור ה-21 משער של אופיר חיים.

את הסיבוב השלישי פתחה הקבוצה ברצף שלילי של 6 משחקים ללא נצחון, האחרון שבהם הפסד נוסף 0-2 בדרבי. הרצף נעצר בנצחון 1-2 על בית"ר ירושלים במחזור ה-29 משערים של ג'ובאני רוסו וגיורגי דמיטרדזה.

בתום הסיבוב השלישי השיגה הקבוצה מאזן מזעזע של 2 נצחונות, 6 תיקו ו-3 הפסדים ודורגה במקום ה-6 במרחק 31 נקודות מהמקום הראשון. מלך השערים של הקבוצה היה הקפטן אבי נמני עם 11 שערי ליגה.

במשחקי גביע המדינה נעצרה הקבוצה כבר בשלב שמינית הגמר לאחר תבוסה 4-0 בבלומפילד להפועל עכו מהליגה השנייה.

בגביע הטוטו הגיעה הקבוצה לשלב חצי הגמר אך נוצחה על ידי מ.ס. אשדוד 2-4 (למכבי: ז'וזה דוארטה (2)).

עונת 2005/06

טבלת הליגה

משחקים