פרשת האפדרין: הבדלים בין גרסאות בדף
מתוך מכביפדיה
(הדף פרשת האפדרין הועבר למדיהויקי זה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תיבת טקסט|כותרת=פרשת האפדרין ([[1998/1999]])|תוכן=פרשת האפדרין אירעה בעקבות גילויי סם ממריץ מסוג אפדרין בגופו של כדורגלן הקבוצה, [[כפיר אדרי]], במסגרת בדיקה שגרתית בשלהי עונת [[1998/99]]. מקרה זה הוא הראשון בו נתפס כדורגלן ישראלי בשימוש בחומרים אסורים, והמקרה היחיד עד כה בו מועדון ספג עונש הפחתת נקודות בגין שימוש בחומרים נוספים.}}
{{תיבת טקסט|כותרת=פרשת האפדרין ([[1998/1999]])|תוכן=פרשת האפדרין אירעה בעקבות גילויי סם ממריץ מסוג אפדרין בגופו של כדורגלן הקבוצה, [[כפיר אדרי]], במסגרת בדיקה שגרתית בשלהי עונת [[1998/99]]. מקרה זה הוא הראשון בו נתפס כדורגלן ישראלי בשימוש בחומרים אסורים, והמקרה היחיד עד כה בו מועדון ספג עונש הפחתת נקודות בגין שימוש בחומרים נוספים.}}
__TOC__
__TOC__
{{תיבת טקסט|כותרת=פרשת האפדרין|תוכן={{תמונה|תמונה=כפיר אדרי-פרופיל.JPG|רוחב=150|תיאור=שחקן הקבוצה, [[כפיר אדרי]], שהורשע בנטילת חומרים אסורים.}}<!--
{{תיבת טקסט|כותרת=פרשת האפדרין|תוכן={{תמונה|תמונה=כפיר אדרי-פרופיל.jpeg|רוחב=150|תיאור=שחקן הקבוצה, [[כפיר אדרי]], שהורשע בנטילת חומרים אסורים.}}<!--
-->לאחר [[משחק: 08-05-1999 הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב - ליגת העל|הפסד הקבוצה]] במחזור ה-27 בעונת [[1998/99]], לקבוצת [[הפועל חיפה]], שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו [[כפיר אדרי]] ו[[דוד רביבו]] (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א.{{ש}}
-->לאחר [[משחק: 08-05-1999 הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב - ליגת העל|הפסד הקבוצה]] במחזור ה-27 בעונת [[1998/99]], לקבוצת [[הפועל חיפה]], שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו [[כפיר אדרי]] ו[[דוד רביבו]] (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א.{{ש}}
כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות [[ההתאחדות כדורגל]]), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה ([[אברהם גרנט]]). בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו.{{ש}}{{ש}}
כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות [[ההתאחדות כדורגל]]), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה ([[אברהם גרנט]]). בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו.{{ש}}{{ש}}

גרסה מ־14:00, 29 בדצמבר 2018

פרשת האפדרין (1998/1999)

פרשת האפדרין אירעה בעקבות גילויי סם ממריץ מסוג אפדרין בגופו של כדורגלן הקבוצה, כפיר אדרי, במסגרת בדיקה שגרתית בשלהי עונת 1998/99. מקרה זה הוא הראשון בו נתפס כדורגלן ישראלי בשימוש בחומרים אסורים, והמקרה היחיד עד כה בו מועדון ספג עונש הפחתת נקודות בגין שימוש בחומרים נוספים.

פרשת האפדרין

כפיר אדרי-פרופיל.jpeg

שחקן הקבוצה, כפיר אדרי, שהורשע בנטילת חומרים אסורים.
לאחר הפסד הקבוצה במחזור ה-27 בעונת 1998/99, לקבוצת הפועל חיפה, שזכתה באליפות באופן רשמי במשחק זה, נקראו כפיר אדרי ודוד רביבו (שלא שותף במהלך המשחק) לבדיקה שגרתית לשימוש בחומרים אסורים. כחודש לאחר המשחק, נחשפו תוצאות הבדיקה, בה נמצא עקבות סם ממריץ (אמפטמין) מסוג אפדרין בגופו של כפיר אדרי. היה זה המקרה הראשון של שחקן כדורגל בישראל שנמצא "מלוכלך" בבדיקה. יש לציין כי על אף שהחומר עצמו אינו מוגדר כסם בלתי חוקי בישראל (ובמרבית מדינות המערב), נטילת החומר ע"י שחקן כדורגל פעילה הינה אסורה לפי תקנוני ההתאחדות הישראלית לכדורגל ואופ"א.

כפיר אדרי נחקר מספר פעמים בידי חברת מודיעין אזרחי (שעבדה בשירות ההתאחדות כדורגל), ובמהלך החקירות הודה השחקן כי נטילת האפדרין נעשתה על בסיס קבוע וגלוי, בהשתתפות שחקנים נוספים, וחמור מכך, בידיעת, ואף עידוד הצוות המקצועי, לרבות מאמן הקבוצה (אברהם גרנט). בעקבות הממצאים הועמדו לדין כפיר אדרי, מאמן הכושר של הקבוצה דאז, גיא עזורי, והמועדון עצמו.

החלטת בית הדין:

ב-3 באוגוסט 1999,[1] מצא בית הדין את כלל הנאשמים אשמים. על כפיר אדרי הוטל עונש הרחקה משישה משחקים. על מאמן הכושר גיא עזורי הוטל עונה הרחקה לשנתיים מכל פעילות באגודת ספורט הכפופה להתאחדות לכדורגל. על מכבי תל אביב הוטל עונש הפחתה של ארבע נקודות בפועל לעונת 1999/00, וכן ארבע נקודות נוספות על תנאי למשך שנתיים, בנוסף לקנס כספי בסך מאה אלף ש"ח.

אחרית דבר

בחודש יוני 2000,[2] כשנה לאחר הפסיקה של בית הדין, המתיק בית הדין את עונשו של מאמן הכושר, גיא עזורי, והתיר לו לשוב לפעילות.

כפיר אדרי חזר לפעילות לאחר עונש ההרחקה, והמשיך לקריירה מוצלחת במספר קבוצות בליגת העל, עד לפרישתו במדי בני יהודה. לאחר פרישתו, מונה אדרי למאמן זמני בבני יהודה ואף זכה עמה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על מכבי.
בשנת 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת לשון הרעה שהגיש לוני הרציקוביץ' (הבעלים דאז) נגד עיתון הארץ, בו נכתב במאמר דעה של אבי רצון כי לוני היה שותף "בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם".[3]

מאז הפרשה נתפסו עוד שני שחקנים ישראלים בשימוש בחומרים אסורים: מהראן לאלא ושיר צדק, אולם להבדיל מפרשה זו, המועדונים עצמם לא ספגו עונשים ישירים, ואילו השחקנים ספגו עונשי השעייה ממושכים (שנתיים ושמונה חודשים, בהתאמה).

תבנית:הש

  1. ↑ סיקור הדיון והחלטת בית המשפט. עיתון גלובס, 03.08.1999
  2. ↑ המתקת עונשו של גיא עזורי. וואלה!, 18.06.2000
  3. ↑ מאמר הדעה פורסם בעיתון הארץ בשנת 1999