בעקבות סכסוך בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל", לא התקיימה ליגה בשנת 1951, מה שהוביל את מכבי לקיים מפגשי ידידות עם מספר מועדונים מהעולם, בין השאר במהלך מסע משחקים בטורקיה בו פגשה את
פנרבחצ'ה,
גלאטסראיי ו
בשיקטאש, שלוש הקבוצות הבכירות של העיר איסטנבול, וליצירתן של שתי ליגות נפרדות למרכזים; "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות" של "הפועל" ו
גביע "יד לעשרה" של "מכבי" שיצא לדרך בפעם השנייה, הפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות ואף בנוכחותן של מספר קבוצות בית"ר. הטורניר נמשך רק חודש אחד (בניגוד לחודשיים המתוכננים) ובוטל לאחר כמה משחקים. הסכם ה"פיפטי פיפטי" יישב את המחלוקות בין הסיעות ונתן את אות הפתיחה לעונת
1951/52 של
ליגה א' תחת
ההתאחדות לכדורגל בישראל.
במהלך עונת 1952, זכתה מכבי באליפות השישית בתולדותיה, והשלישית ברצף. מכבי הקדימה את השנייה בטבלה, מכבי פתח תקווה, בפער גדול של 8 נקודות. מלך השערים של מכבי ושל הליגה באותה עונה היה שייע גלזר עם 27 שערים- המאזן הגבוה ביותר של שחקן ישראלי בעונה אחת עד אז ושיא הכיבושים של שחקן מכבי תל אביב בעונה אחת, שיא שנשבר רק כעבור שישה עשורים בידי ערן זהבי. באותה עונה, הגיעה מכבי לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון סוחף בחצי הגמר, בשיעור של 7-1 על הפועל פתח תקווה, אך נחלה אכזבה כאשר הפסידה באופן מפתיע למכבי פתח תקווה באצטדיון באסה.
"השבת השחורה"
במהלך המחזור האחרון, התארחה מכבי אצל מכבי נתניה, כאשר ניצחון של מכבי (מה שהיה צפוי נוכח פערי הרמות בין הקבוצות), היה מוריד את נתניה לליגה השנייה. נוכח האחווה שהתקיימה באותם ימים בין קבוצות במרכז מכבי "איחרה" מכבי למשחק ונתניה זכו לניצחון טכני. רק לאחר שאושר לאנשי מכבי כי השופט אכן פסק ניצחון טכני לזכות נתניה, שהשאיר אותה בליגה, הגיעו שחקני מכבי למגרש בנתניה, שם קיימו משחק ידידות מול המקומיים בו ניצחה מכבי 9-0. לימים זכתה הפרשה לכינוי "השבת השחורה".
ג'רי חוצה את הכביש
מאמנה של מכבי, אשר מעמדו באותם ימים (וגם לעתיד, כמובן) היה של סמל במכבי (כשחקן, מאמן ולימים גם יושב ראש), ג'רי בית הלוי, החליט, בתום עונת 1951/52 לעזוב את מכבי לאחר ההפסד בגמר הגביע. שילוב של כמה גורמים הביא לעזיבה מפתיעה זו - סכסוכים כספיים ואישיים עם הנהלת המועדון ושחקני הקבוצה, ואי היכולת של המועדון להתמודד עם "כישלון" הקבוצה בהפסד בגמר הגביע, דבר לו לא היו רגילים בקבוצה, שכן השליטה המוחלטת של מכבי בכדורגל הישראלי לא זימנה לאנשי מכבי הזמנויות רבות להתמודד עם תוצאות מאכזבות. נדמה ש"הקש ששבר את גב הגמל" היה אי שיתופו של אלי פוקס, כוכבה של מכבי באותם הימים, בעקבות סכסוך אישי עם ג'רי, במשחק הגמר והתלייה של תוצאת המשחק המאכזבת בעובדה זו. כמו כן, במסגרת תפקידו של ג'רי כמאמן נבחרת ישראל, הקפיד על גישה אובייקטיבית ולעיתים לא זימן לסגל הנבחרת שחקני מכבי למורת רוחם של אנשי המועדון.
ג'רי עזב את מכבי והחליט לחתום מכל הקבוצות דווקא ב
הפועל תל אביב, מעבר חריג במיוחד שכן, מעבר בין "מכבי" ל"הפועל" היה נדיר מאוד באותם ימים, נוכח האיבה הרבה ששררה בין האגודות היריבות. ב
1953 לא התקיימה עונת כדורגל, אך בכל זאת הספיק ג'רי לאמן ב
הפועל מספר משחקים, בניהם גם משחק דרבי, בו ניצחה מכבי וג'רי התקבל בקריאות "בוגד" מצד אוהדי מכבי. לבסוף חזר ג'רי למכבי (המידע אודות סיבת החזרה והזמן המדויק בו קרה המעבר, עומד בחסר) ואת עונת
1953/54 העביר במקומו הטבעי - מאמן מכבי תל אביב.